שלום, ביתי יוצאת עם בחור בן גילה 22 כ8 חודשים, מההתחלה היא ואני ראינו שהוא לא העיפרון הכי מחודד , אציין שמההתחלה אמרה לי שזה מפריע לו ולאחר התיעצות איתכן המלצתן לראות מהצד ולתת לה להבין לבד.
אנו מעניקים לו יחס חם ונעים ולא שופטים אותו .
אתמול סיפרה לי שיש דברים שאינה מסוגלת להתמודד מולו כגון:לא מבין סיטואציות, עושה לה כל הזמן ריגשי והכי חשוב שקצת מתביישת להיות איתו עם החבר'ה שלה משום שהוא לא אינטיליגט.
למרות כל זאת טוענת שטוב לה והיא אוהבת אותו , שאלה את דעתי
אני מצידי אמרתי לה שכל מה שהיא אומרת לגביוגם אני רואה ומרגיש לי שהסיטואציה נוחה לה בגלל הקורונה שיש על מי להניח את הראש,כמו כן אמרתי שאם היא לא סובלת יכולה להמשיך להנות אך שתיקח בחשבון שכשניקשרים יותר העזיבה קשה יותר.
אני מרגישה ממנה שברור לה שהוא לא הגבר של חייה אך והיא מודעת שהיא 7 רמות מעליו, בנוסף משפחתו מפורקת עם קשיים רבים שמבחינה ריגשית אני מרגישה שהוא מתיש אותה בעניין זה.
אני שותקת ובולעת אך עובדת אצות
אשמח להמשך תודה.
שלום שרון.
אני קוראת את דברייך ומדמיינת כמה לא קל לראות את ביתך עושה בחירה שגם את וגם היא רואות את מגבלותיה ומחיריה. יחד עם זאת, נשמע שביתך עושה תהליך יפה של התפכחות, התבוננות והתמודדות עם בחירתה ובמובן זה, עם כל הקושי כרוך בכך, הייתי ממשיכה לתת לה את החופש לבחור, לטעות, וללמוד מטעויותיה (אם זו אכן תתברר כטעות). אני נוטה להאמין שהתערבות חזקה או דעתנית יותר רק תסיט את ביתך מהדרך של למידה מתוך ניסיון והקשבה לעצמה, וחבל להרוס לה את הדרך החשובה הזאת שתשרת אותה גם בהיבטי חיים נוספים בהמשך. לצד זאת, במידה ואת מרגישה שההתלבטות גורמת לביתך מצוקה וחוסר שקט אפשר להציע לה לפנות אל טיפול פסיכולוגי בו תוכל להבין יותר את בחירתה הזוגית ומשמעותה הרחבה יותר (למשל, לנושאים של קשר, ביטחון עצמי וכד'). מתוך דברייך לא נשמע לי שהיא במצב שמחייב טיפול, אבל זה יכול להיות אמצעי לצמיחה נפשית ועבודה עצמית, אם תרגיש שיש לה בכך צורך.
ליטל
