שלום לך.

אני שומעת כמה כואב לך הן על הקשר עם ביתך והן על בעלך, ויכולה להבין כמה מטלטלת ומכאיבה יכולה להיות גניבה כזאת אשר שוברת שוב את האמון. מתוך הדברים שאת מתארת, אני חושבת שהצעד הראשון שחשוב להתמקד בו הוא ביסוס גבולות מחדש עם מסר ברור לפיו אתם קודם כל מגנים על עצמכם ועל כספכם- דווקא מפני שהיא חשובה לכם ואתם לא מוכנים לקיים איתה קשר המבוסס על חוסר אמון. כל עוד הגניבה היא אופציה עבור ביתך ופחד שמלווה אותך ואת בעלך, קשה מאוד ליצור קשר אמיתי, ולשקם את הפגיעה באמון. מאחר ומדובר במהלך לא קל, אני ממליצה בחום לפנות לעזרה מקצועית הממוקדת בדיוק בתחום זה- חפשי בגוגל 'תלות בוגרים תובענית' ותמצאי מידע על התערבות טיפולית קצרה וממוקדת אשר נדמה לי שיכולה לסייע לכם ובעקיפין גם לבתכם. אני מאמינה שכאשר בן זוגך יקבל בטיפול יותר כלים, תמיכה והכרה בכאבו, גם תגובתו הרגשית תשתפר. מה שחשוב בעיקר הוא לזכור שכל עוד אתם מאפשרים גניבה מכם, אתם פוגעים בעצמכם ומונעים מבתכם להתגבר על דפוס אשר יכול לפגוע גם בה. חשבי עליה כעל ילדה שרצה לכביש ואתם כהורים צריכים לתפוס אותה גם אם זה מעורר בה כעס- כדי להגן עליה אבל גם עליכם.

ליטל