נשואה 25 שנה לאדם שמעולם לא היה מתחשב במיוחד או אב ראוי לילדים, אך בשנים האחרונות הפך לאגרסיבי יותר ויותר והחיים איתו הם כבר ממש סיוט. יש לנו 3 ילדים מקסימים שמתוך מחשבה על אושרם לא פירקתי עד כה. אבל די, הגיעו מים עד נפש, ההשפלות וההתנהגות המתלהמת שלו כבר בלתי נסבלות, במיוחד בחצי השנה האחרונה כשהזמן בבית הוא רב בשל הקורונה.
אהבה כבר אין, לא הקשבה ולא התייחסות. השפלות והצקות הן מנת חלקי כמעט מדי יום.
ברור לי כבר שאין מנוס מגירושין אך נצונה בחרדה עצומה ופחד מכך.
אין לי כל כך תמיכה חברתית או משפחה קרובה לצערי וברור לי שצפויה לי התמודדות קשה.
זקוקה רק למילה תומכת ואולי מרגיעה.
ממש תודה
שלום יונית.
אני יכולה לדמיין כמה מאיימת ומטלטלת המחשבה על עשיית צעד משמעותי כמו גירושין. ראשית, התייחסת להתנהגות אגרסיבית וחשוב לשים לב האם מדובר בהתנהגות שהיא גם אלימה פיסית או שיש לך חשש, ולו קל שבקלים, שעשויה להתפתח לכזאת סביב העלאת אפשרות של פרידה. במידה וכן, פני בהקדם לקו תמיכה לאלימות נגד נשים והתייעצי לפני כל צעד משמעותי שתעשי. במידה ואין לך חשש כזה, אני חושבת שאכן חשוב לפעול ליצירת מערכת תמיכה שתהווה קרקע בטוחה ויציבה יותר לקבלת החלטה ועריכת צעדים כאלו. ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי אשר יספק הן תמיכה והן מסגרת חשיבה על אופן ההתנהלות, והן ליצור קשר בפורומים אינטרנטיים עם נשים במצב דומה. כמו כן, במיד ובן זוגך ישתף פעולה אפשר לפנות יחד לטיפול זוגי- לאו דווקא כדי להציל את הקשר אלא כדי לנסות ליצור שיתוף פעולה מיטבי, במסגרת האפשר, סביב כל החלטה שתקבלי.
ליטל
.jpg)
