אני נמצאת בטיפול עקב ptsd ואני בחרדות תמידיות מהטיפול ברמה שקשה לי עד גבול הבילתי אפשרי לבוא לשם...
אני בן אדם לא שיתף כמעט כלום מחייו עד עכשיו ופתאום יש צורך לשתף כדי לטפל וזה נוראאאאאאאא קשה...
רציתי לברר אם יש עוד דרכים לטיפול ללא דיבור וכן ללא מגע...
שלום כוכב.
השילוב של PTSD והיעדר "תרגול" בשיתוף בחוויות אישיות ורגשיות אכן יכול להפוך את התהליך הטיפולי למאתגר מאוד. לצד זאת, הטיפול עשוי להביא לשינוי משמעותי ביותר בשני היבטים אלו ולכן לא הייתי ממהרת לוותר. מציעה לשתף את המטפל בתחושות ובקושי ולחשוב יחד איתו מה יכול להקל- אפשר לשקול העלאה של תדירות המפגשים כדי לחזק את הקשר והאמון (למרות הקושי שאפשרות זו בוודאי מביאה איתה), להוריד את דרגת הקושי והחשיפה בטיפול עצמו כך שהקצב יתאים לך יותר, לשקול האם יש צורך בעזרה תרופתית לזמן מה וכל פתרון אחר אשר יאפשר לך להכיל טוב יותר את החרדה. בכל מקרה, לא כדאי לוותר אלא לנסות לשוחח עם המטפל בפתיחות כך שיוכל להתכוונך לצרכיך באופן מותאם יותר.
ליטל
.jpg)
