היי,
אני לא בנאדם שקל לו לבקש עזרה, ובכל זאת לאחרונה הבנתי שאני כנראה זקוקה לטיפול. אני מאוד מבולבלת בקשר לסוג הטיפול שאני צריכה ובכלל מה אני אמורה לומר למטפל/ת בפגישה הראשונה.
אין שום דבר ספציפי שקרה לי לאחרונה שגרם לי להרגיש שאני זקוקה לעזרה, כבר הרבה זמן אני יודעת את זה ורק עכשיו הצלחתי להודות בזה בפני עצמי.
כבר כמה שנים אני מרגישה שמשהו בי כבה, כאילו שאני מנותקת מהרגשות שלי. קשה לי לשמוח באמת, קשה לי להתרגש או להיות מופתעת או להפגין כל רגש מעבר לרמה שטחית.
אני נאבקת עם מערכות יחסים, גם רומנטיות וגם לא. אני רווקה כבר זמן רב (אפילו לא דייטים), וזה משהו שמאוד קשה לי איתו, לחזור לבית ריק כל יום, והמחסור הזה באינטימיות רגשית ופיזית. קשה לי לדבר על הבעיות שלי עם חברות כי אני מרגישה שזה יהיה נטל עליהן, להפיל עליהן את הצרות שלי ככה. ברור לי שזה לא נורמלי ושבין השאר, בשביל זה יש חברות אבל אני לא מצליחה לשכנע את עצמי בזה.
אני גם נאבקת עם הערכה עצמית. החברות, הקולגות והמשפחה שלי מאוד מעריכים אותי ואני תמיד חושבת שנותנים לי יותר מדי קרדיט על כל מה שאני עושה. אני מאוד קשה עם עצמי ואין לי ספק שחוסר הביטחון העצמי שלי הוא פקטור בעובדה שאני רווקה.
אני לא ממש בטוחה איזה סוג טיפול לחפש ובכלל מה לומר למטפל/ת בפגישה הראשונה כי אני לא יודעת איך לתאר את הבעיה שלי, אני מרגישה שזה המון דברים שונים ולא יודעת איך לגשת לזה.
אשמח לשמוע תובנות שאולי יש לך בנושא...
תודה רבה
שלום לך.
את מתארת בדברייך תחושה כללית, שהיא מעבר לקושי נקודתי, שהדברים לא נמצאים במקום הנכון, שעולמך הפנימי על תחושות חוסר הביטחון וחוסר השקט המלווים אותו כרגע אינו מאפשר תחושות של סיפוק והתקדמות. בהתאם, אני חושבת שהמחשבה על טיפול היא מחשבה נכונה, ושהטיפול שיכול להתאים הוא טיפו בגישה פסיכודינמית- טיפול אשר אינו מתמקד בסימפטום ספציפי ופתרונו אלא בהתבוננות ועיבוד היבטים לא מודעים אשר משפיעים על מגוון תחושות, רגשות והיבטים בין אישיים. במסגרת טיפול זה אי הידיעה איך לדבר ואיך להתחיל היא חלק מהדברים בהם מתבוננים ולכן סביר להניח שהמטפל ילווה אותך בהתמודדות זו, ויסייע לך למצא את הדרך לתת מילים למה שבנפשך.
ליטל
.jpeg)
