בת 29 חוויתי בתקופת הקורונה פרידה מהאקס שדי הפתיע והחליט לסיים את זה. היינו שנתיים וחצי ביחד וגם גרנו יחד, התפצלנו בבתים וכחודש לאחר מכן החליט לסיים את זה. הוא עשה את הפרידה בטלפון מה שעוד יותר הקשה עליי. שנתיים וחצי היינו ולא יכולת לכבד ולסיים פנים אל פנים?
נורא קשה לי בגלל שאי אפשר לצאת לשום מקום ולהכיר ואני גם סטודנטית שלומדת כמעט כל יום.
קשה לי להתרכז בלימודים ואני פותחת פערים, כל היום אני בוכה עליו (עבר חודש מאז הפרידה). אמר שלא מיצה את חיי הרווקות שלו או משהו בסגנון.. מבינה שהוא מאוד ילדותי אך עם זאת היה הקשר המשמעותי ביותר שהיה לי.. חסמתי אותו ומחקתי תמונות או כל זכר ממנו כולל חפצים שלו זרקתי הכל לפח.
אנחנו לא מדברים וכל היום אני בדיכאון גם מהמצב של הקורונה וגם יש לי כעסים כלפיו על חוסר הכבוד ממנו.. לצערי כל הפסיכולוגים מהקופת חולים שלי עמוסים ואין לי את היכולת גם ללכת לאחד לכן פונה אליכם פה.. מרגישה חוסר תיאבון וירדתי כבר 8 קילו. חזרתי לעשן אחרי חצי שנה של גמילה, מרגישה מאוד לבד כי נמאס לחברים כבר לשמוע עליו ובצדק. מה עושים עם זה מתי זה יגמר?
שלום הדר.
אני שומעת בדברייך את הקושי שנוצר ב"מפגש" בין המציאות החיצונית המורכבת, הקשה והמקשה בה אנו חיים לבין העולם הפנימי והכאב המתעוררים בו סביב הפרידה. ראשית, כדאי לזכור שפרידה מפתיעה אחרי שנתיים וחצי של קשר היא אכן חוויה מטלטלת ובמובן זה טבעי שאת מתאבלת וכואבת, וחבל יהיה אם לא תרשי לעצמך להיעזר בחברים ומכרים אשר יש להם מקום וסבלנות לכאב ולתהליך ההתאוששות. מעבר לכך, אני חוששת שבהתמודדויות מסוג זה אין פתרונות קסם- אם את חושבת שאת זקוקה לעזרה טיפולית, ואת רוצה לסייע לעצמך לצאת מהמצב באופן אקטיבי ולא רק "לתת לזמן לעשות את שלו"- פני לשירותי הייעוץ במוסד הלימודי שלך, או נסי לאתר מטפלים מוזלים (חיפוש גוגל). בכל מקרה, חשוב למצוא מקום לרגשותייך ולעבד את הפרידה.
ליטל
תוכלי למצוא כאן רשימה של מטפלים שנותנים טיפול מוזל
.jpeg)
.jpg)
