הי.
אני בטיפול כבר כמה שנים אצל מטפלת מדהימה ומקצועית.
יש ביננו יחס של כנות ואמון נפלא.
מאז תחילת התהליך התקדמתי בהמון תחומים .
בפגישה האחרונה מצאתי את עצמי נפגעת מאד. כתבתי לה על כך, והיא אמרה ששמה לב לכך וממש לא התכוונה.
לקח לי זמן עד שאמרתי לה זאת.
כפי שאני מכירה את עצמי..בפגישה הבאה, לא יהיה לי קל להעלות את הנושא, ואם זה יעלה מצידה, ואין לי ספק בכך..
אמצא את עצמי שותקת ..ונותנת לה להבין שזה בסדר. למרות שזה לא.
מאז הפגיעה אני מרגישה שממש נזקקתי אחורה.
אין לי ספק שהיא לא התכוונה לפגוע.
אך קשה לי מאד. ואני תוהה כיצד לנהוג.
שלום שקד.
כל קשר משמעותי ואמיתי כולל בתוכו לא רק רגעי אמון וקרבה אלא גם רגעי פגיעה, אכזבה וכאב, כאשר האתגר בקשר הוא לתקשר רגעים אלו ולא לתת להם להרוס. במובן זה, העובדה שהצלחת לחוות את הפגיעה ולא להכחיש אותה היא חשובה, ואולי מהווה דרך של הנפש שלך לגדול, במובן של להצליח לשאת גם את הההיבטים הפחות נעימים של הקשר. לאור זאת, אני חושבת שלמרות הקושי כדאי לאפשר לעצמך להמשיך ולעבד בטיפול הן את חווית הפגיעה והן את הקושי שלך לשאת ולתקשר אותה. עשית צעד משמעותי כאשר חווית את הפגיה ושיתפת את המטפלת, וכדאי להמשיך עם הצעד החשוב הזה.
ליטל
