שלום,
יחסיי עם גיסי ואחותי טובים ,
גיסי שיתף אותי שיש דברים שאחותי מאוד קשה וכמה שהוא אוהב אותה ויודע שיזדקן איתה מאוד קשה לו ושפך הפניי (טלפונית) אם זה חוסר נתינה וקבלת ההורים ,סיטואציות עם ילדיהם הבוגרים ובכלל שהיא כבדה מאוד וכו .הוא ביקש שלא אגיד לה דבר ושלא אחשוב שלא מתבכיין פשוט הרגיש לו נכון ונוח לשתף אותי.אני מרגישה לא נעים להסתיר מאחותי וזאת למרות שאני מבינה אותו ולגמריי בדאותיו ..כמובן שלא אמרתי לו זאת .
מה אומרים? לשמור את שיחתנו בינינו? תודה
שלום שרון.
נדמה לי שהסוגיה שאת מעלה אינה סוגיה של "נכון/לא נכון" אלא יותר של השקפה ותחושה. עולה מדברייך שהקשר איתה חשוב לך ושאת רוצה לכבד אותה ואת צרכיה ובהתאם, נדמה לי שמה שחשוב הוא שהקו שינחה אותך בקבלת ההחלטה הוא מה יהיה נכון יותר לאחותך וישרת אותה בצורה טובה יותר, ולא מידת הנוחות/אי נוחות שלך עצמך- האם שיתוף שלה בפרטי השיחה יתרום לה, או "רק" ינקה את מצפונך? האם הגילוי יכול להקשות ולסכסך או לקדם תקשורת והבנה? בכל מקרה, מאחר והשיתוף שם אותך במקום שלא נוח לך ודוחק אותך לעמדה בה את לא מרגישה שאת יכולה לפעול באופן נכון עבורך, אני מציעה לשתף את גיסף בתחושה בפעם הבאה שיעלו תכנים הנוגעים לאחותך, ולהציב גבול בעדינות ובאמפתיה.
ליטל
