אני בטיפול כחצי שנה, הקשר ביני לבין נבנה בהדרגתיות, בשעת הטיפול אני מרגישה שהגעתי למטפלת הכי נכונה בשבילי, היא מאד אמפטית וחמה, אכפת לה ממני, מנסה להבין עד הסוף את הרגשתי , לא דוחקת בי ונותנת לי להתקדם בקצב שלי.
אבל לאחר מכן עולות המחשבות ...אולי מאחורי הגב היא מזלזלת ומגחכת עלי , או שבאות לי מחשבות שהיא לא מספיק מקצועית,
באתי אליה לאחר המלצה ולא בררתי מה ההכשרה שלה,
כל שיחה או מאמר שאני קוראת בנושא פסיכולוגיה אני מנסה לזהות מה לא בסדר בצורה שבה היא מתנהגת
אני מבולבלת מאד ולא מצליחה לזהות האם זה הפחדים והקשיים שלי בנתינת אמון או שמשהו בה לא תקין או לא מקצועי
אשמח לשמוע את דעתך, תודה רבה.
שלום לך.
אני יכולה לדמיין כמה מתסכלת ומערערת התחושה שאינך יכולה לסמוך על יכולתך להבחין בין המציאות הפנימית (הקושי לתת אמון) למציאות החיצונית, ומתוך כך נדמה לי שמבינה גם את הכמיהה ל"קריטריון" שיסייע לך לערוך הבחנה כזו. מאחר וקריטריון כזה אינו בנמצא, נדמה לי שחשוב מאוד לשתף את המטפלת בחששות והתחושות, וגם בשאלות הקונקרטיות לגבי הכשרתה והשכלתה. סביר להניח ששיח כזה יספק מענה לשאלות הקונקרטיות אשר ראוי שהמטפלת תשיב עליהן (למשל, הכשרתה המקצועית) ובעיקר- יאפשר עיבוד של תחושתייך בנושא. עיבוד מסוג זה מסייע בדרך כלל בהבחנה בין המציאות הפנימית לחיצונית ובכך מעשיר ומעמיק את השיח, ואף משחרר מהגורמים הרגשיים הבולמים אותו. יתכן ולא קל להעלות ישירות תהיות כאלו, אך מטפלים ערוכים להתמודד עם נושאים מסוג זה, כך שלא הייתי מוותרת על האפשרות.
ליטל
.jpg)
.jpg)
