שלום לך.

ראשית, אני שמחה ונרגשה איתך מההתקדמות של החודשים האחרונים. זה אולי לא מה ששבראש מעיינייך כרגע אבל שיתפת אותי בכך, וחשוב לי לומר כמה אני שמחה לשמוע, ומעריכה את האומץ והמאמץ שנדרשו לשם כך.

אני שומעת את עוצמת הכאב וגם את הבהלה שלך מעצמך ומתגובותייך, אבל מציעה, עד כמה שאפשר, לא להיבהל כל כך. הטיפול של, כפי שאני "שומעת" אותו מהצד, נוגע ברבדי נפש עמוקים ומוקדמים מאוד ובהתאם, כאשר חלה טלטלה את מגיבה מאזורי נפש אלו ועוצמת הכאב בהתאם. חשבי על ילד צעיר אשר חייו מיטלטלים בגלל נסיבות חיצוניות או פנימיות- לא פעם הוא יגיב בנסיגה להתנהגויות פחות מילוליות, פחות חיוביות ופחות בוגרות. נדמה לי שמתוך רבדי נפש אלו, אשר פעילים אצל כולנו במידה זו או אחרת, את מגיבה כרגע. לכן, עם כל הכאב הכרוך בכך, אני חושבת שכדאי להתייחס לכך כאל תגובה חולפת אשר אולי מעוררת גם דברים לא פשוטים בקשר, אבל תתאזן ותשתקם לאט לאט. סמכי על עצמך, על המטפלת שלך ועל הטיפול שלך, אשר הוכיחו וממשיכים להוכיח את עמידותם וכוחם.

ליטל