היי,
אני עברתי פגיעה מינית מתמשכת בתוך המשפחה ויודעת שעלי לגשת לטיפול אך
אני מכירה מישהי מקרוב מאוד שגם עברה והיא כעת בטיפול אצל מטפלת והמטפלת מתעקשת איתה בשלב זה שעליה לכעוס על אלה שפגעו בה ולדבר איתם על כך ולגרום לכך שהם יתנצלו בפניה .על אף שהיא לא מסוגלת לעשות את זה המטפלת שלה מתעקשת ואומרת לה שזה הדרך היחידה להתחיל להירפא ולהמשיך בתהליך ולא משנה באיזה צורה היא צריכה להראות לפוגע שהיא כועסת עליו ולהגיד לו על מה ושהוא יבקש את סליחתה (על אף שזה פגיעה מלפני 15 שנה)
רציתי לשאול האם זה נכון ואין דרך אחרת להירפא?? כי אני ממש לא מעוניינת לעשות כזה דבר בשום אופן!! ואני לא חושבת שזה נכון לרפא מישהו על חשבון פגיעה במישהו אחר אני יכולה לכעוס עליו אם צריך וגם לא לדבר איתו אבל בחיים אני לא אשפוך את דמו ואדבר איתו על כך ואם זה הדרך היחידה להירפא אני לא מתכוונת להתחיל. אני רק רוצה לשמוע את חוות דעתך כמטפלת האם גם את חושבת כך שהדרך היחידה לרפאות פגיעה כזו היא להתעמת מול הפוגע לכעוס עליו ולדרוש את התנצלותו?? לא מעוניינת לדבר איתו על כך מבחינתי זה לבד הטרדה נוספת להעלות את הנושא בחיים לא דיברתי איתו על כך ולא אדבר.
חשוב לי מאוד לשמוע את תשובתך . אם יש אפשרות לטפל בכזה דבר בלי לדרוש ממני לדבר עם הפוגע על כך בחיים!
שלום לך.
אני חושבת שלכל אחת שעברה פגיעה מינית יש דרך משלה לעכל, להתמודד ולטפל עם הפגיעה שעברה ובמובן זה, אין "דרך נכונה" או "דרך יחידה" ויש לכבד את דרכה הייחודית של כל נפגעת להשתמש בתהליך הטיפולי ולעשות את בחירותיה. במובן זה, סביר להניח שלא תתקלי בלחץ מצד מטפלת לעשות דברים שאינם מתאימים לך. בהקשר זה, איני יודעת מה בדיוק קורה ונאמר בטיפול של חברתך- למשל כמה המטפלת אכן לוחצת וכמה זו חוויה פנימית, או האם מדובר בדינמיקת יחסים שהתפתחה בטיפול ויש להבין ולעבד אותה ואת מה שהיא מספרת על עולמה הפנימי של חברתך. בכל מקרה, אני מציעה שאם את מעוניינת בטיפול, פני אליו, מתוך אמון בכוחותייך וביכולתך לסרב למה שלא יתאים לך.
ליטל
.jpeg)
