שלום לכולם, רציתי לשקף לכם את התקופה האחרונה שעוברת עליי מאז שהתחיל עידן הקורונה:
קורים לי הרבה דברים טובים, נכנסתי לזוגיות מאושרת ובנוסף עברנו לגור ביחד לאחר מגורים קשים וממושכים עם אמא שלי, התחלתי לעבוד במקום חדש לאחר שנה של חיפוש עבודה במקצוע שלמדתי, ואני אוטוטו מוציאה רישיון אחרי ששנים פחדתי מלעלות על הכביש.
הייתם מצפים שאהיה שמחה ומרוגשת, נכון? אז זהו, שלא. בפועל, אני מרגישה דיי מדוכאת, חרדתית ופגיעה מאד. אני מאשימה את הקורונה בכך כי אני טיפוס חובב שיגרה ששונא כשמבטלים לו דברים שציפיתי אליהם, ולצערי זה קרה המון בשנה האחרונה.
מעבר לכך החשק המיני שלי ירד לאפס, לא מעוניינת כלל לקיים יחסי מין (ברגיל אני טיפוס דיי מיני) ואני לא מצליחה להבין מה אופן הטיפול או איך חוזרים למוטב.
בשורה התחתונה קורים דברים שאני אמורה לשמוח מהם, אך קיימת חוסר התאמה בין המציאות לתחושות שלי.
אשמח לשמוע עצות,
בתודה..
שלום סימי.
חוסר התאמה בין החוויה הפנימית לחיצונית עשוי לנבוע ממגוון רחב של גורמים רגשיים- תחושת אשמה לא מודעת אשר באה לידי ביטוי בקושי לשאת הצלחה, פחד מההשתנות העצמית, חרדה מאובדן של הטוב, פרידה מבית ההורים שאולי מעוררת קושי ועוד. לכל אלו אכן כדאי להוסיף את שנת הקורונה אשר טילטלה את כל המוכר והשגרתי, ואת האפשרות שדווקא עכשיו כאשר סיום השנה הקשה הזאת נראה באופק- את מרשה לעצמך לחוות חרדה וקושי שאולי היית צריכה לדחוק הצידה כדי להתמקד בעשייה חיובית. לאור מגוון הגורמים הרחב שעשויים להסביר את התחושות, ומאחר ונשמע שמאוד לא קל לך, אני מציעה לפנות אל טיפול פסיכודינמי אשר יאפשר לך לברר יותר לעומק את מקור התחושות, לצמצם את השפעתן השלילית ולהתמודד באופן טוב יותר עם השינויים והאתגרים.
ליטל
