רציתי לשאול שאלה לגבי טראומה מינית (אם יש לך ידע בנושא כחלק מעבודתך) ודרכי התמודדות לא מודעות- היפרסקסואליות כתוצאה מטראומה מינית. הסבר מפורט:

"כדי להבהיר, להיות היפרסקסואלי/ת לא אומר להתמכר למין. התנסות בהיפרסקסואליות כשיטת התמודדות לאחר התעללות מינית היא פחות על יחסי מין ויותר על מה שמין מייצג. בדרך כלל, היפרסקסואליות נובעת מצורך שמישהו מנסה למלא.

הבנת האלמנטים המרגיעים של המין יכולה לעזור לנו להבין התנהגויות מיניות כפייתיות. אחת הסיבות לכך שקורבנות התעללות מינית עשויים להתמודד כך היא להחזיר את השליטה שאבדה על גופם. הם יכולים להחליט כמה מין הם רוצים ועם מי הם מקיימים יחסי מין. זה עשוי להגיע ממקום של רצון "להפוך את התפקידים" מבחינת כוח. זו הדרך שלהם לומר 'זה הגוף שלי, אני מחליט/ה, אני עושה מה שאני רוצה'. במקום להרגיש שלמישהו יש שליטה עליהן ויכול לעשות להן כל מה שהוא רוצה ואפילו לומר 'לא' לא מפסיק אותם ממעשיהם, הן יכולות לבחור והן מקיימות יחסי מין כמה שהן רוצות. ערך המין עשוי להיות מוחלף בתחושת שליטה. אדם עשוי לחפש סיטואציות מיניות בכדי לבסס סמכות על חיי המין שלו, גם אם מצב זה מסוכן.

אלמנט נוסף של היפרסקסואליות הוא חשיבות. אם הערך העצמי או השווי של הקורבן נקשרים למין, אז סיפוק הצרכים הריגשיים הללו יכול להיות מותנה במישהו שרוצה אותם מינית. תגובה זו יכולה לנבוע מהחפצה מינית מתמדת בילדות או שאמרו להם שהם ראויים לאהבה/קיבלו אהבה/קיבלו תשומת לב רק אם הם קיימו יחסי מין."

האם החלמת הטראומה המינית בטיפול פסיכולוגי יוכל להחלים את ההיפרסקסואליות? איך אוכל לשלוט בדרך התמודדות שלא בחרתי בה (במודע) ואיני שולטת בה? אני מתכוונת, זה המוח שלי שבחר לפעול בצורה זו, איך אוכל לשכנע אותו לא לפעול כך, או שבטיפול פסיכולוגי אוכל להגיע למקום נפשי עמוק עד כדי כך שאגיע לחלק זה במודע ואפתור אותו?

תודה :)