שלום רב. לפני כשלושה חודשים הבת שלי (21) החלה בפעם הראשונה בחייה קשר זוגי עם בחור מקסים.במקביל החלו אצלה מחשבות טורדניות שלא עוזבות אותה 24/7, שהיא בעצם נמשכת לנשים. המחשבות האלה גורמות לה להתקפי חרדה על התקפי חרדה כי מבחינתה המחשבה הזו לא אמיתית וגורמת לה לסבל. היא החלה בשיחות עם פסיכותרפיסטית , אך הפסיקה. הייתה במספר שיחות עם פסיכיאטרית שהיא גם מטפלת אך זה ממש גורם לה לסבל. היא הייתה מאוד פתוחה בשיחות אבל מבחינתה לא רוצה לדבר על זה כי היא יודעת שזה לא נכון. התחילה לקחת ציפרלקס במינון של 10 מ"ג אך הומלץ להגביר מינון. ברגע שהמחשבה עוברת בה היא מייד בוכה ואומרת שזה לא אמיתי. אני מרגישה אבודה. ובטח שגם היא. אולי יש שיטת טיפול שמתמקדת בהתמודדות עם המחשבות ולא להכנס לחרדה מהן. בלי שיחות שחופרות לעומק. כי היא כבר לא מסוגלת. תודה
שלום מאיה.
אני שומעת את הכאב והדאגה, ונדמה לי שיכולה להבין כמה הייתן רוצות פתרון מהיר ופשוט יותר. לאור זאת, אני חושבת שקודם כל כדאי לשקול ברצינות רבה את העלאת המינון שהפסיכיאטרית הציעה- לפעמים עוצמת החרדה כ"כ גבוהה עד שאינה מאפשרת להשתמש בפסיכותרפיה, ויכולת זו מתבססת ויכולה להביא לשינוי משמעותי רק עם קבלת הטיפול התרופתי המתאים, לפחות בתקופת הטיפול הראשונה. מעבר לכך, אני לא בטוחה שזה כיוון שיסייע מאחר ואין לי תמונה מלאה מספיק של המצב, אבל יתכן ואפשר לבדוק את האפשרות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי אשר מסייע בהתמודדות עם הרכיב האובססיבי ועם שיפור היכולת ותחושת השליטה במחשבות. זהו טיפול קצר וממוקד בטכניקות הרגעה עצמית ווויסות חרדה ולא בגורמי העומק לקושי. לצד זאת כדאי לזכור שיתכן וכיוונים טיפוליים אלו יביאו להקלה, אך שבהמשך ידרש טיפול מעמיק יותר שיאפשר שינוי משמעותי ויציב.
ליטל
.jpeg)
