יש שאלה שמעסיקה אותי בעיקר כשאני קוראת בפורומים מהסוג הזה.
כולנו נשמעים דומה. יש כאן טקסטים שלא נכתבו על ידי, בעצם אף אחד מהטקסטים כאן לא נכתב על ידי, ואם הייתי עם דמנציה או משהו והייתי קוראת אותם הייתי יכולה לחשוב שכתבתי אותם.
יש בזה משהו שטיפונת מטריד אותי בהקשר של אינדיוידואליות ודברים שאני חושבת עליהם, אפילו רצון חופשי. רציתי לשאול איך יכול להיות שאני מגיעה לאותם מסקנות בדיוק כמו אנונימים אחרים. ומה המידה בה אנחנו בכלל יכולים להיות בעלי נפש ואישיות משלנו אם יש אנשים שחושבים כל כך דומה. בעיקר כשמדובר בתיאור עצמי על קשיים נפשיים. ואולי לשמוע תובנות חדשות בנושא..
שלום לך.
כפי שאני מבינה זאת, הפורום מיועד להתייעצות ראשונית ולכן, באופן טבעי אנשים מספרים על תחשותיהם בכותרות שיאפשרו "הצצה" אל חוויתם, אך במרבית המקרים לא נכנסים אל הניואנסים והמורכבויות של חוויתם הנפשית. במילים אחרות, מתחת לכותרות כמו "קשיים באמון", "דיכאון" וכד' ישנם שונות ומגוון אינסופיים, ובדרך כלל העבודה הטיפולית היא שמסייעת להפוך כותרות אלו לסיפור אישי, ייחודי, ולחבר את הקושי הנפשי לדינמיקה נפשית, היסטוריה אישית וחוויה סובייקטיבית. מעבר לכך, אני יכולה רק להציע לחשוב ולבחון מה ב"אותו דבר" תופס אותך ונוגע בך.
ליטל
