אני מרגיש שהחיים נעצרו. אני לא מצליח להתרכז בשום דבר. מגיע לעבודה, יושב מול המחשב ובהה במסך, לא בטוח מה אני אמור בכלל לעשות. אני גר באזור שקט אבל לא מצליח להתנתק מהחדשות ומכל מה שקורה בשאר המדינה. מוצא את עצמי בוכה מפוסטים שרצים ברשת, סרטונים שמעלים בכל הקבוצות וואטסאפ שאני נמצא בהם, כאילו אין לאן לברוח. ואם אני מנסה להתכחש, לנסות להמשיך כרגיל, אני מרגיש רגשות אשמה שאיך יכול להיות שאני ממשיך כרגיל כשיש אנשים שישנים בממ"ד כל לילה, כשיש אנשים שקוברים היום ילד בן 6, כשיש אנשים שאין להם שגרה כבר מלא זמן.
הכל רץ אצלי במעגלים... אני לא מצליח להשתחרר מהפחד והחרדה האלה... איך אפשר בכלל לחשוב על להתרכז?
שלום דרור.
ראשית, הקושי שלך להתרכז הוא מובן וטבעי ובמובן זה אני מציעה לא להילחם בו אלא לקבל אותו ולתת לו מקום- להבין שבתוך הסיטואציה הזו יכולותיך כעובד מוגבלות, ושהם יחזרו לעצמן כשתבוא רגיעה. המאבק בתחושות מחמיר אותן במקרים רבים, ומוסיף על העומס. כמו כן, במידה ואתה מרגיש מוצף מהתחושות והקושי ניתן לפנות לקו החירום של ער"ן להתייעצות ומענה אישיים יותר. מעבר לכך, במידה ואתה מרגיש כי החרדה והקושי אינם מהווים רק תגובה למצב הנוכחי אלא מהווים העצמה של קושי מתמשך, כדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי.
ליטל
.jpg)
.jpeg)
