אני וחברה שלי כבר שנתיים וחצי ביחד.
אני אוהב אותה, אכפת לי ממנה והיא חשובה לי.
זה נושא שיצא לנו לדבר עליו לא מעט והוא כבר מאוס.
היא לא מתלבשת צנוע כל כך(היא גם לא מתלבשת ממש חשוף) וזה מעיק עלי.
לא נוח לי כל הנושא הזה ואני ממש לא אוהב להעיר לה ולא אוהב שזה מפריע לי. היא אישה יפיפיה ומגיע לה ללבוש מה שהיא רוצה. אני גם סומך עליה שלא תבגוד בי.
פשוט קשה לי כשגברים מסתכלים עליה ויראו אותה.
לאחרונה הנושא הפך רגיש יותר ואם אני מעלה בפניה רגשות שלי היא נפגעת ממני ובכך אני מרגיש יותר רע עם זה שאני מעיר לה ונתקע מצד אחד עם רגש נוראי שמקשה עלי ומצד שני היא נפגעת ממני(ובצדק).
אני ממש לא רוצה להרגיש את הרגשות האלה ואני מתחיל לחשוב על טיפול פסיכולוגי אז רציתי לבדוק אם יש פיתרון? יש בעיה בכלל? אולי אלו פשוט צורות חשיבה שונות(אני גדלתי בבית דתי אך איני אדם מאמין)?
אשמח לשמוע מגורם מקצועי מה יכול להיות הפיתרון למצב שלי.
לאחרונה אני פשוט לא מעיר לה ונשאר עם הרגשות האלה בתוכי.
שלום ישראל.
נשמע מדבריך שאתה מזהה כי הקנאה שלך עלולה לפגום במערכת יחסים שחשובה לך, וטוב שאתה בוחן את חלקך ומוכן לקחת אחריות. במרבית המקרים קנאה אינה קשורה לפער בערכים אלא (ובעיקר) להיבטים כמו דימוי עצמי וביטחון ביכולת להיות נאהב. כך, למשל, רבים מהגברים הקנאיים הם בעומק ליבם אנשים שמתקשים להאמין בהיותם רצויים ואהובים ולכן הופכים רגישים מאוד לאפשרות להיעזב- ומנסים למנוע עזיבה בכל מחיר, דרך שתלטנות אשר באופן פרדוקסלי מביאה לא פעם לכך שהם פוגעים במערכת היחסים. לאור האמור, אני חושבת שאכן כדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי בו תוכל להבין יותר לעומק את מקור הקנאה שלך, ולאפשר לעצמך ולזוגתך יותר חופש ונינוחות במערכת היחסים.
ליטל