שלום
אני בן 40 נשוי פלוס ילדה
אני מטופל אצל פסיכאטר ופסיכולוג
יש לי שאלה לגבי אובססיות
מאז שהתחילה לי בעיה פסיכאטרית לפני 16 שנים
אני זוכר שאני מנסה להוכיח לעצמי שאנ י טוב יותר ממה שחושבים .
למשל לפני 6 שנים התחלתי ללמוד גיטרה ומצד אחד חשבתי שהמורה יכול להיות חבר שלי ( כי רציתי שיהיה לי חבר גיטריסט מקצועי ) ותוך כדי לימוד נכנסתי לתסכול שאני לא מגיע לתוצאות טוןבות כמוהו . אמנם הפסיכולוג אומר לי שלהגיע לרמה טובה לוקח שנים וצריך לקבל את היותך תלמיד . אבל זה לא מרגיע אותי .
מאז שהתחילה הבעיה אני יוצא הודו וחשבתי שאני טוב יותר מאנשים כחלק מהפסיכוזה , התרחקתי מחברים וגם הם התרחקו ממני ואחרכך כשהגעתי למצב בכעי רע שלא ידעתי מה משמעות המחלה ואיך חיים איתה תמיד היה לי רצון להראות שאני בסדר וזה בעצם הפך לאובססיה .
אני חושב שחלק גדול מחיי מתנהל על פי האובססיה זה שלמדתי גיטרה ( אף פעם לא היה לי חוש מוסיקלי או קירבה לכלי נגינה למרות שתמיד רציתי ללמוד ).
ובעצם גם אישתי שהתחתנו עצם זה שהיא באה ממשפחה משכילה הסתדר לי בפאזל האוובסיסיבי להראות שאני בין אנשים מצליחים .
אני מטופל בכדורים הרבה שנים מצבי לעיתים היה טוב יותר ופחות טוב אבל אני יציב ועובד . גם בעבודה מפריע לי המחשבה שיש אנשים טובים ממני . זה מפריע לי להלך החשיבה ולמצב רוח .
למדתי לימודי מקצועיים הפסיכאטר אומר שעצם זה שלמדתי מקצוע מבדיל אותי מאנשים שמאובחנים כמוני . ובזה היחוד שלי .
בכל המונולוג הזה שלי מה שאני מנסה לומר זה שהמחשבות שלי מנוהלות על ידי או סי די ( אובססיה ) וזה שאני בין את זה זה מקהל אבל כנראה מחר אשכח את זה .
ובעצם שכחתי מה אני אוהב לעשות באמת כמו ים שאני אוהב . למשל מוסיקה אני לא שומע כי כבר תקופה ארוכה התנתקתי מזה וזה קשור בעוד דברים .
ולפואנטה האם עי תרופות ועי פסיכולוג אוכל להגיע למצב שהאובססיות לא מנהלות את חיי ?
תודה