היי ליטל,
בן זוגי חווה פוסט טראומה לאחר שירותו הצבאי, יש לו את כל הסימפטומים.
הוא לא מוכן ללכת לטיפול והוא לא מוכן לדבר על העבר או מה שקרה (לא מאמין בטיפול למרות שאני לומדת פסיכולוגיה ומסבירה לו את החשיבות של טיפול).
הוא מעשן גראס לפני השינה כדי ללכת לישון כמו שצריך בלי להתעורר אך שנינו יודעים שזה רק פלסטר ולא יפתור את הבעיה.
אנחנו לא מדברים על זה בקול שיש לו פוסט טראומה, אבל שנינו יודעים שזה המצב מבלי לדבר על זה. הוא נורא קשה עם עצמו בעניין וכל פעם שאני מנסה להעלות את הנושא כדי מעט לנסות לגרום לפצע להחלים הוא מיד נסגר ומעביר נושא.
אנחנו פתוחים ומדברים על הכל בזוגיות שלנו מלבד הדבר הזה.
אני רוצה לעזור לו, רוצה שהוא ירגיש טוב ושיהיה בריא בנפשו, אך מצד שני לא יודעת איך לגרום לזה לקרות כי אין לי שום אופציה להעלות את הנושא.
תודה רבה מראש על תשובתך !!!
שלום ליאור.
אני שומעת את רצונך לעזור ואת הכאב שלך על הסבל של בן זוגך, ואכן חבל שאינו מעוניין כרגע בטיפול. לצד זאת, דווקא מאחר וחוויות טראומטיות הן כל כך קשות לעיכול ולעיבוד אני חוששת שרק כאשר יהיה מוכן לכך יוכל לפנות לטיפול ולהשתמש בו. במובן זה, נדמה לי שכל שאת יכולה לעשות עבורו כרגע הוא להיות לצדו ולהמשיך "לטפטף" מידע על חשיבות הטיפול ועל יכולתו לסייע. כמו כן, במידה ויש התנהגויות בקשר שנובעות מהחוויה הטראומטית אך אינן מקובלת עלייך (למשל התקפי זעם)- חשוב מאוד להציב להן גבול ולא "להכיל" אותן מאחר ו"הכלה" במקרים אלו עשויה לטשטש נקודה שעשויה להיות פתח לטיפול.
ליטל