שלום לך,
התחושות שלך מובנות מאוד, הטיפול הוא המקום שלך לשים את עצמך במרכז, לאוורר ולעבד תחושות ומחשבות קשות והמחשבה שהאדם שיושב מולך פצוע בעצמו עלולה להקשות על כך.
זה נוגע ללב שאת כל כך עסוקה בסבל של המטפל שלך וגם מאוד מובן שאת תוהה האם הוא יכול כרגע להיות פנוי להכלה והבנה שלך.
באופן כללי וטבעי, גם מטפלים חווים קשיים ומהמורות בחייהם, חלקם גדולות יותר, כפי שככל הנראה חווה המטפל שלך בימים אלה וחלק גדולות פחות. לעיתים קשיים אלה משפיעים על היכולת הטיפולית באופן נקודתי, לעיתים אף יותר מכך וזו אחריות של המטפל להבין זאת ולהתמודד עם ההשלכות של השפעה זו. חשוב לומר גם כי לעיתים קשיים בחיים האישיים של מטפלים עשויים לחבר אותם באופן עמוק יותר לסבל, מתוך החוויה האישית שלהם ובכך דווקא להרחיב את המקום הטיפולי ואת היכולת להיות עם מטופלים בתוך הקושי שלהם.
אני חושבת שכמו בהרבה סיטואציות אחרות בקשר הטיפולי כדאי מאוד להעלות את המחשבות והחששות שלך מול המטפל. כך במקום שאותן תחושות ומחשבות יישארו רק שלך הן יוכלו להיכנס לטיפול ולקשר בינכן ותוכלו להבין אותן יחד ואולי אף להפיג חלק מהחששות שלך ובכך להטיב מאוד עם הטיפול שלך.