היי,
קודם כל תודה רבה על המענה.
נפרדנו לפני 4 חודשים לאחר זוגיות של 5 שנים.
5 שנים קסומות. בשנה האחרונה הבנתי שיש בינינו פער בכל הקשור לילדים ומשפחה. החבר הבין שהוא לא בטוח מעוניין בזה ואני ידעתי שאני רוצה. הלכנו לטיפול זוגי ולבסוף נפרדנו.
מהרגע שנפרדנו הייתי בטוחה שהאסימון ייפול והוא יבין את הטעות הגדולה. ודרך חברים משותפים מסתבר לי שהוא כבר התאושש ומסתכל קדימה.
אני שואלת את עצמי ״למה הייתי כל כך בטוחה שהוא יחזור?״
הייתי בטוחה בגלל שבמשך הקשר, בכל פעם שהוא דיבר עלינו, הוא אמר ש״זה זה״. לא הייתה לו בעיה לכתוב פוסט מול כל העולם על איזו אהבה גדולה יש לנו וכמה שאני מושלמת וכו׳.
מבחינתי היינו צוות מנצח.
ואז ברגע האמת, כשאני מבקשת לדעת שיום אחד תהיה לנו משפחה, הוא לא יודע לענות לי ויודע שצריך להיפרד. אני שואלת את עצמי עכשיו האם זו בעצם ההונאה הגדולה של חיי.
שלום לך,
אני מצליחה לזהות את ההפתעה שבמצב החדש איתו את מתמודדת. נראה שהפער בין הדברים שנאמרו על ידי בין הזוג במהלך הקשר לבין התנהגותו כיום מייצרים אצלך תחושות לא נעימות ואת מוצאת את עצמך תוהה האם פספסת משהו והאם הקשר היה כנה ואמיתי כפי שחווית אותו.
הרבה פעמים כאשר אנו מנתקים קשר עם אדם אהוב, ובמיוחד קשר זוגי, צפות לנו תהיות ושאלות בנוגע לחוויות שהיו לנו בתוכו וכן בנוגע לאדם עימו היינו בקשר. נשמע שנדרש עבורך עיבוד של הקשר שהיה וגם של תחושת הכאב והאובדן של סיום הקשר ואולי אף של הפער עליו כתבתי למעלה.
אני חושבת שעיבוד זה יכול להיעשות על ידי פניה לטיפול בו תוכלי למצוא מקום לחשוב על הדברים ולעבד תחושות שעולות בעקבות הפרידה.