שלום לך,
ראשית, תחושותייך מאוד מובנות ולגיטימיות. זה מבלבל מאוד ואולי אף מפחיד לגלות כי ישנה קרבה מסוימת בין המטפלת שלך ושל אחותך וכמובן שלא תרצי שהמחשבות והרגשות האינטימיים ביותר שלך יחשפו, בטח לא בקונטקסט כזה. אני גם מבינה בשל כך את האינסטינקט להיסגר בפני המטפלת שלך, על אף שנשמע שעד כה היה בינכן יחסי אמון.
חשוב להדגיש כי לפי קוד האתיקה של הפסיכולוגים (ואני מאמינה שכן נוהגים גם רוב המטפלים מפרופסיות אחרות) שמירה על סודיות היא מחייבת והיא מהווה ערך עליון של טיפול נפשי. כמובן שנפשם של אנשים היא לא נושא שיחה שאמור לעלות לשיח חולין בין חברים, גם אם חברים למקצוע טיפולי.
אני חושבת שזה חשוב וקריטי עבור הטיפול ועבור הקשר הטיפולי בינך לבין המטפלת שלך שתעלי את הנושא באופן כנה וגלוי. דרך כך תוכלו לדבר על הדברים, להגדיר שוב את גבולות הקשר ואת החוזה הטיפולי בינכן וכך תוכלי להרגיש בטוחה שוב בטיפול. נראה לי ששיח כזה יוכל להטיב מאוד איתך ועם הטיפול ויאפשר לכן לחזור למסלול הרגיל.
בהצלחה!