היי
אני אמא לשלושה ילדים בגיל ההתבגרות ובחודש האחרון אנחנו עושים שיפוץ בבית דבר שהשבית חדר מקלחת אחד בבתינו (יש לנו שלושה בבית שהחלוקה הלא רשמית אבל הידועה שאחד שייך לנו ההורים, אחד לבת בת ה17, ואחד לשני בניי. חדר המקלחת שלי ושל בעלי בשיפוץ ואנו "נאלצים" להשתמש בחדרי המקלחת האחרים בבית...
לפני מספר ימים תפסתי את ביתי ברגע אינטימי שלה עם עצמה...
אנחנו הורים שמאמינים בשיח וקיימת בבית פתיחות אולם הרגע היה מביך לשתינו... לאחר המקרה השתדלתי להתנהג כרגיל כי הרגשתי שהיא נבוכה ומרגישה לא בנוח אולם עבר כבר כמעט שבוע ואני מרגישה שוני ביחסים..היא יותר מרוחקת וקרירה למרות שחלילה לא הערתי או אמרתי לה משהו בנושא.. מתלבטת האם לפתוח זאת מולה וכיצד לדבר איתה על כך שלא תרגיש נבוכה או שחלילה תחשוב שעשתה משהו לא בסדר או לחכות עד שהמקרה ישכח...
חשוב לציין שאנחנו מאוד מכבדים את הפרטיות של ילדנו (שלושה מתבגרים בבית) ואף פעם לא נכנסים מבלי לדפוק ומבינים שהם בדיוק בגיל של אוננות, קיום יחסי מין וכו' אבל עדיין קיימת רתיעה ומבוכה מצידם לשתף ולדבר אתנו על הנושאים האלה..
שלום לך.
נשמע שאת מבקשת לטפל בנושא באופן ענייני, ושאת חשה כי הוא התרחש על קרקע טובה, של יחסים טובים ומכבדים. מתוך הנחה זו, ומאחר ואת מתארת שינוי בדפוס האינטראקציה על אף הזמן שעבר, נשמע שאכן כדאי לעשות משהו אקטיבי שיפוגג את המבוכה. בשלב ראשון, ואם זה תואם את טיב היחסים ביניכן, אולי כדאי להזמין לבילוי משותף- בעיקר כדי לעביר מסר שהכל בסדר ושדבר מהותי לא השתנה. במידה וכיוון זה נדחה/לא מקדם, יתכן וכדאי לומר משהו קטן, הומוריסטי, ולא "לעשות עניין". אפילו לומר משהו חשוף ופשוט כמו "את יודעת שאני לא מתרגשת ממה שראיתי במקלחת, את לא הראשונה ולא היחידה שעושה את זה". יתכן ולכך כדאי להוסיף התנצלות עניינית ולהוסיף שכמובן תקפידי יותר לדפוק בדלת.
במקביל, כמובן, כדאי לבדוק את עצמך ולשים לב האם המבוכה שלך עצמך לא מובילה לשינוי בדפוס התקשורת אשר נחווה אולי כקרירות או רתיעה.
ליטל
.jpg)
