באלי להקיא אותי
ככ קשה לי עכשיו
רע לי בצורה לא מידתית
כלפי חוץ לא רואים כלום
הקול שלי רגוע עכשיו אבל בתוכי מתרוצצים שדים ענקיים ומתחרים בינהם מה או מי יבלע אותי קודם
לא לפני שינגוס בי בבשר המדמם
וישאיר אותי מתה
החג עבר סבבה
באמת
כל מי שהיה מסביבי ראה אישה ואמא שעמלה ומבשלת ומשחקת ומפנקת
אבל מי שיסתכל עמוק בעינים ראה מוות
כי אני מתה בעודי בחיים
ישלי פלאשבקים קשים
רע לי בכל מקום
רע לי בכל מקום
באלי לקלף את הלב הזה
שמציק לי ככ
באלי לקלף את הגוף הזה
שמרגיש לי כבד ככ
ולהשאר רק עם נשמה
עברתי חוויות קשות בילדות שלי
שקרו לא מרוע אבל כן מצורת חיים מסוימת וחוסר מודעות
החוויות האלה צורבות בי כמו כויות ומדממות כמו פצע יריה
הבטחתי לעצמי שבבית שלי ולילדים שלי לא יהיה את זה
ושוב נפלתי
נישאתי לאדם מדהים ומיוחד ועם הזמן הבנתי שהוא רוצה את אותה הדרך לילדים
הדרך שפצעה אותי שאנסה אותי שמחקה אותי שניתקה את ההורים שלי ממני שגרמה לי לנסות להתאבד מרב בדידות
היום אני כאן
עדיין כאן
רב הזמן שורדת
תקועה במקום לחיות
בטיפול פסיכולוגי כבר שנה כמעט
לא מרגישה שעוזר כי הלב שלי חסום.
לא מצליחה להפתח
אני מרגישה ככ לבד וצריכה את היד שלה
אבל לא נותנת לעצמי להתמסר
התמסרתי למישהי 3 וחצי שנים ואז חתכתי וכשרציתי לחזור כבר לא יכלה אז אני לא מנסה שוב להיקשר למשהי אחרת כי זה כואב נורא ולא חסר לי כאב בחיים האלה
ליטל אני מותשת נפשית ועל סף התמוטטות
אתמול אחרי שבעלי היה עם הילדים רב היום הוא יצא לבלות ואני נשארתי איתם לבד תפקדתי כמו רובוט ואז פתאם זה הגיע
שאגתי על הנסיכה הקטנה שלי כמו חיה פצועה ואז עוד פעם ועוד פעם
אני לא מרימה יד עליהם אבל כן על עצמי
נכנסתי לחדר אמבטיה סגרתי את הדלת שומעת אותה בוכה מבחוץ ונגסתי ביד *שלי* נגיסה אכזרית שכאבה לי מאד אבל גם שחררה אותי בו זמנית
בלעתי כדור ואבן שניתק אותי קצת וככה שרדתי
חיבקתי אותה את האוצרית הקטנה שלי ובקשתי סליחה שהבהלתי אותה והבטחתי להיות רגועה יותר והבהרתי לה שזה לא קשור אליה וזה שלי ואני אוהבת אותה
היא נרדמה מחובקת ואני הלכתי לקחת עוד ואבן
ואחרכך עודאחד
הילדה שלי כרגע בסביבה שאני חייתי כילדה וכמה שאני מנסה להכניס בה את הדרך שלי היא מושפעת מהמקום בו היא נמצאת המוסד הלמודי והמשפחה שלי ושל בעלי
ובאלי לברוח
לברוח ולא לחזור
ואני אוהבת אותם
את בעלי ואת שתי הנסיכים שלי
ואני אוהבת אותם
ואותי לא
שלום לך.
אני שומעת את עוצמות הכאב והחרדה, ואת הקושי העצום לשאת אותם. נשמע שדרך ההורות והזוגיות את פוגשת הבלחות של מציאות-עבר ומציאות נפשית מייסרות, ואלו פוגשות גם את הסבל והבדידות אשר קשורים בנפשך לקשר עם אדם אחר. אני מתארת לעצמי הדברים אינם מקלים או מנחמים אבל נסי לזכור שהנכונות לגעת באזורים האלו היא גם הדרך לצלוח אותם, ולהרחיב את החופש לאפשר לך ולילדייך דבר אחר. לכן, נדמה לי שאין אלא להמשיך ולהאבק, ולהשתמש בטיפול כדי לעבד הן אזורים אלו והן את הקושי לתת אמון וליצור קשר משמעותי חדש.
ליטל
