ליטל אני רק רוצה להסביר לך כי קצת נפגעתי (זה מוזר אולי לומר כזה דבר כשמדובר בתקשורת אינטרנטית אבל בכל אופן אני מרגישה צורך) אני שלחתי לך את השאלה אחרי שבאמתתת חיפשתי הרבה ולא מצאתי. וחיפשתי מעבר ל "חיפוש פשוט " מה שמצאתי זה רק דיאטניות שעובדות במחלקות / מרפאות שכוללות את כל השירותים יחד ואני רציתי דיאטנית שמקבלת בנפרד. כי אני כבר בטיפול פסיכולוגי. לזה התכוונתי בשאלתי ואת זה באמת לא מצאתי (אני מדברת על העיר שלי כמובן. )
זהו. הייתי צריכה לומר את זה.
לגבי האמביוולינטיות זה נכון. אני בכלל לא מעכלת שאני צריכה לעשות את הצעד הזה ולא רואה את עצמי עושה אותו זה מפחיד אותי מאוד, מאוד מאוד! אני כרגע לא משוכנעת בכלל, אין לי כוחות להכניס עוד מישהו לחיים שלי, גם ככה הטיפול שואב ממני המון כוחות שהמחשבה להוסיף על זה מאוד מעיקה עלי וגם בלי קשר אני לא מרגישה מסוגלת לזה על אף שגם רע לי במצב ככה וזה מדכא אותי מאוד שאין לי כח וכבר בא לי להתעלם מזה וזהו.
שלום לך.
קודם כל צר לי אם נפגעת, זו כמובן לא היתה כוונתי.
אני יכולה לדמיין כמה קשה הרחבת המערך הטיפולי, הן ברמת יצירת קשר נוסף והן ברמת העומס, ומתארת לעצמי שאלו נלווים לאמביוולנטיות הקשורה בהיבטים רגשיים עמוקים יותר. יכולה רק לחזור ולהציע לעבד את הנושא והתחושות עם המטפלת, שוב ושוב, עד שהדברים יתיישבו ויתפתחו. זו חלק מהדרך הלא פשוטה שאת עושה, צעד אחר צעד.
ברמה הפרקטית, אפשר וכדאי לפנות באופן פרטי לרבות מהדיאטניות שעובדות במחלקות ומרפאות, מאחר ופעמים רבות הן בעלות ניסיון רב בתחום ומנוסות לא רק בעבודה עם הפרעות אכילה במסגרת כוללנית כמו אשפוז אלא גם בעבודה אישית המתקיימת בקהילה.
ליטל