שוב שלום לך,
ביתי בת 22 יוצאת עם בחור און אוף, כל פעם נפגעת ממנו וחוזר חלילה ,אנו תמיד לצידה אך לשמוע מאיתנו דברים בונים או דעות ששונות מדעתה אינה מוכנה לשמוע,מצד אחד אני יודעת שאם לא אהיה זהירה ואגיד מה שאני רואה או חושבת אני יכולה להפסיד אותה ,מצד שני אני מרגישה מרצה ובולעת בלי סוף מה שנוגד את כל עקרונותיי.
אני יודעת שקשה לה לקבל ביקורת מאיתנו וזאת למרות שאנו משפחה פתוחה ומקבלת והכי חברים בבית ומצד שני מרגישה מחסום מצידה בהמון מובנים.(היא אומרת שיודעת שיכולה להפגע שוב ושוב ולוקחת את זה בחשבון).
האם להרפות ופשוט לראות ולשתוק ואוליי תתבגר ותחשוב אחרת,או לומר דברים גם שלא נעים לשמוע?אציין שבן זוגה מאוד קיצוני בהמון דברים ובדעותיו והיא נשרכת אחריו..כמו שאומרים אהבה עיוורת זה אכן כך .
מרגישה שאני מתפוצצת אשמח לדעתך ,תודה שרון.
שלום שרון.
ברשותך, אתייחס לא לדילמה הנקודתית שאת מציגה אלא למכלול הפניות, משום שנדמה לי שדרכן את מספרת על ניסיון למצוא התמקמות נכונה ומדויקת יותר מול ילדייך ההולכים ומתבגרים. נשמע שאת עסוקה במציאת העמדה או המיקום שיאפשרו לך גם להמשיך ולהגן על ילדייך, גם לשחרר אותם לחיים הבוגרים (אפילו כשהמחיר הוא התמודדות עם בחירותיהם ושגיאותיהם), גם לשמור על גבולותייך ובעיקר- למצוא את הדרך לשמור איתם על קשר טוב וחזק גם במסגרת השינויים החלים עם התבגרותם. מאחר שכך, יתכן וכדאי לשקול פנייה אל ייעוץ פסיכולוגי אשר יאפשר לך להקשיב יותר לעומק לתכנים שמעסיקים אותך, ולהתמקם באופן שישרת אותך ואת קשרייך עם הילדים.
ליטל
