אני לא יודעת איפה לשים את עצמי קשה לי כל כך אני מרגישה נורא מבולבלת לאחרונה כמו בתוך חלום שלא נגמר לא יודעת להצביע על מה ולמה נשבר לי שאני לא מצליחה להביא את עצמי שאני בפגישות לא מצליחה להתחבר לדברים שהרגשתי רגע לפניהם ואז אני לא מצליחה להסביר ולהוציא ורק אחרי שאני יוצאת הדברים /התחושות צפים והגוף שלי נהיה כבד כאילו שהוא שוקל טון ואני מרגישה מתח כאילו בדרך להתפוצץ ואני מושבתת קבוע ליממה שלמה וגם אחר כך לוקח לי זמן להתאושש. אני מרגישה קצת לא בשליטה לאחרונה על ההתנהגות שלי בפגישות ומחוצה להם. המטפלת שלי הציעה לי היום להגביר את תדירות הפגישות לתקופה בטענה שעד היום הייתי מנותקת ועכשיו קשה לי מאוד כי מתפוררות ההגנות. ואני בתגובה ישר אמרתי לה שלא קשה לי יותר לאחרונה קשה לי אותו דבר מלפני. התגובה הייתה גם כי אני בפגישות מנותקת ממה שקורה/ מרגיש לי ביניהם אז שוכחת את העוצמות וגם כי נבהלתי מההצעה הזאת נבהלתי והתבלבלתי אני מפחדת להעלות את התדירות שזה יוביל אותי לקירבה שיהיה לי קשה לשאת, שזה יוביל אותי לתלות, שזה עוד יותר יעמיס עלי נפשית, שבגלל שזה זמני אחר כך המעבר חזרה מפגישות דו שבועיות לפעם בשבוע יהיה לי קשה מאוד, אני יודעת שאני ארגיש את זה כנטישה אכזרית, כפגיעה לא נסלחת, כדחייה ואני לא רוצה להגיע למקום כזה . זה נכון שקשה לי עכשיו ואני מרגישה יותר צורך אבל מפחדת שזה רק עוד יותר יקשה עלי בדיוק היום לפני הפגישה חשבתי שמזל שהטיפול רק פעם אחת בשבוע ולא יותר כי זה קשה לי כל כך.