שלום,
ביתי בת 22 חזרה הביתה אחריי 8 חודשים שגרה עם שותפות ,חזרה מעט מרוחקת בטענה שהיא כבר גדולה ואינה זקוקה להגנה שלנו ולדעות שלנו אם בזוגיות שלה,אם בעבודה או בחיים עצמם.
התקשורת בבית טובה אך מרגיש שאנחנו הולכים על ביציים.שוחחנו על כך בשיחה משפחתית עם כלל ילדנו וכל אחד אמר מה מפריע לו,היא טענה שהיא כבר בוגרת ושעד עכשיו חיה לבד והסתדרה מצויין ושהיא צריכה את השקט שלה וזה ממש בסדר אם היא בחדר גם 5 שעות ואינה יוצאת לומר שלום ..הסברתי לה שאנו רוצים רק את הטוב שלה ושננסה לשאול פחות ולתת לה יותר עצמאות .אינה משתפת גם על הזוגיות שלה דבר רק טוענת שטוב לה אגב,אנו מכירים את הבחור מגיע אלינו וישן אצלנו אך גם הוא סגור ואינו משתף מדיי .איך ממשיכים ? מצד אחד מוכנה לתת אוויר..ולא לומר דבר בעניין זוגי ובכלל ומצד שני רואה כבר את העתיד שתפגע מהזוגיות הנ"ל ובכלל מעצם ההתנהלות הבזבזנית והאני יודעת הכל בעולם .תודה
שלום שרון.
נשמע מדברייך שאת מחפשת אחר האיזון העדין בין הגנה ו"עטיפה" לבין שחרור ומתן אוטונומיה, ושסיטואציות שונות מול ילדייך מאתגרות את האפשרות להתמקמות מדוייקת. לאור זאת, אני חוזרת להמלצתי אלייך לפנות להתייעצות מקצועית בה תוכלי לדייק התמקמות זו באופן שיקל עלייך את ההתמודדות עם שלב התפתחותי זה (של ילדייך ושלך כאם) ושיתרום לאיכות הקשר עם ילדייך.
ליטל