שלום..
אני בת 34, אמא לתינוקת בת 8 חודשים.
לפני כ 6 שנים אבי חלה בסרטן אלים ולאחר טיפולים רבים, הצליח להתגבר.
היום הוא נמצא בתיחזוקים... פעם בכמה זמן מתאשפז, עובר הליך ניתוחי ומשתחר אם זה לא מסתבך..
בהתחלה הייתי איתו כמעט לבד כי אחותי ואמא שלי עבדו.. ראיתי וחוויתי איתו דברים קשים מאוד..
אחרי שהן הצטרפו אליי, הרגשתי שאני לא מסוגלת להיות שם לבד איתו, ממש פחדתי.
לפני 4 שנים אמא שלי עברה ניתוח ונשארה נכה 100% והיא בעצמה לא בריאה, מעשנת הרבה וכל הזמן יש לה עניינים רפואיים.

בנוסף, ב 4 שנים האחרונות איבדתי סבתא וסבא(שהיו מממממש קורבים אליי), ושלושה דודים מאוד קרובים אליי. סבא נוסף שלי עכשיו מאושפז במצב אנוש.

בשלוש שנים האחרונות אני חווה התקפי חרדה קשים (בכי היסטרי בלתי נשלט, פחדים נוראיים, רעד בלתי נשלט בכל הגוף, מחשבות על מה יקרה אם מישהו ימות, פחד מטורף מפני מוות וכשזה קורה ממש קשה לי לנשום! ועוד ועוד)
אני מפחדת שבעלי יצא מהבית שלא יעשה תאונה וימות, או בכלל כל מישהו שקרוב אליי. אני כל הזמן מקליטה שיחות למקרה ומישהו ימות, שיהיה לי לשמוע את הקול שלהם.. אני מצלמת המון!! משפחה שמישהו ימות ולא יהיה תיעוד.. אני מקפידה להגיד כל סוף שיחה למי שאיתי על הקו שאני אוהבת אותו כי אני מפחדת שזו תהיה הפעם האחרונה שאגיד לו.. ועכשיו, זה פחד הרבה הרבה הרבה יותר גדול על הילדה שלי.. אני ממש חרדה לבריאות שלה..

אני לא כל כך יודעת מה לעשות... אני לא יודעת איך להתמודד עם הפחד מהמוות.. אני ממש מפחדת ממחלות ומוות של אנשים שאני אוהבת וכל הזמן המחשבות שלי על זה...
מה עושים??😟😟😟