מאז תחילת הטיפול עם הדיאטנית וכל הנושא הזה שצף אני מרגישה בדיכאון חזק שרק הולך ומתגבר ואני לא מעיזה לשתף בזה את המטפלת שלי כי אני מרגישה שמפגישה לפגישה אני רק מביאה עוד ועוד "הפתעות" ואתגרים ואני מפחדת להיות יותר מדי מורכבת בשבילה ושבגלל זה היא בסוף תעזוב אותי.
למרות שהיא כבר כמה פעמים הפתיעה אותי לטובה שראיתי שהיא לא נבהלה עדיין אני מפחדת ש"הפעם זה כבר יהיה יותר מדי".מרגישה קצת שהדיכאון מוסיף לפחד הזה , גורם לי להיסגר יותר ואני מרגישה נוראאא, כל דבר פתאום נראה לי ענק וביטלתי את הפגישה עם הדיאטנית השבוע בגלל זה - הרגשתי שאין בי טיפת פניות ומקום להכיל את זה . להכיל כלום
תחושה שאני רוצה לברוח ואין לי לאן כי אני אגיע עם עצמי לכל מקום :(
שלום לך.
צר לי לשמוע על הקושי והכאב, ולא פחות מכך על כך שהם מלווים בפחד עז מיכולותה של המטפלת להכיל אותם ולהיות לצדך עם התעוררותם. הפחד הזה הוא בעיני חומר חשוב לעיבוד והתבוננות בטיפול כתוכן נפשי שאת מביאה איתך, אך מעבר לכך חשוב לי לציין כי אני נוטה להאמין שאין סיבה לפחד. מטפל טוב אמור להיות ער לכך שתזוזה, התקדמות ושינוי של הסטטוס קוו הנפשי (למשל, פנייה לדיאטנית) מלווים פעמים רבות בכאב נפשי שיכול להתבטא בין היתר בסימפטומים כדיכאון. מאחר ונשמע שמצאת מטפלת טובה וקשובה, אני יכולה רק לשער שהיא אינה מצפה ממך להתקדמות לינארית ו"פשוטה" אלא מניחה שהתהליך יהיה כרוך גם ב"נפילות" ונסיגות. זה טבע הדברים. לכן, אני מציעה ומקווה שתמצאי את האומץ לשתף ותאפשרי לעצמך את הסיכוי להיענות בתמיכה והבנה.
ליטל
.jpg)
.jpg)
