שלום,
ביתי בת 22 יוצאת עם בחור עצלן דתלש אשר משפיע עליה לרעה ,כולנו בבית רואים זאת ואומרים את דעתנו אך אהבה עיוורת והיא מאוהבת ...אציין שגם חברייה אומרים את דעתם עליו והיא בדיוק כמו שלנו.
אני מבינה שאין שום מילה שאגיד שתשנה את המצב ולכן נושכת שפתיים וסובלת בשקט.כאשר היא משתפת אני אומרת את דעתי דוגמה,אמרה שהוא אדם ללא תוכניות קדימה ..(בן 24,) לא עובד כרגע,אמרתי לה איך את מסתדרת עם זה שאת הבחורה הכי מסודרת ויודעת מה רוצה קדימה בחיים וכו,אמרה שזה הוא וכל אחד שונה.מאז שאיתו הפכה לאדם שונה ,הוא אדיש המחץ שחוץ משלום לא מפטפט או יוצר שיח איתנו ,גם איתה אומרת שהוא שקט אבל זה הוא...הוא לא אוהב טיולים ,בילויים כפי שהיא מה שגורם שהיא חוזרת מהעבודה והוא מתייצב אצלנו ישן אוכל וחוזר חלילה ,אני ניגמרת מזה ויודעת שאין לי מה לעשות ,לא רוצה להפסיד אותה .אשמח לדעתך מה בכל זאת ניתן לעשות אם בכלל תודה.
שלום שרון,
אני חוזרת אל המלצתי לפנות לייעוץ מקצועי סביב יחסייך עם ילדייך המתבגרים.
נשמע משאלותייך שאת מחפשת את הדרך להתמקם בעמדה שמאפשרת דאגה ואכפתיות לצד מתן אוטונומיה, ושחיפוש זה מלווה בלא מעט כאב ותסכול. מאחר ואת מעלה מגוון שאלות הנוגעות לאספקטים דומים, אני נוטה להאמין שייעוץ מקצועי יוכל לסייע לך משמעותית הן בממד ההרגשה האישית והן בממד של יחסייך עם ילדייך בפועל.
ליטל
תוכלי למצוא כאן רשימה של מטפלים שמתמחים בהדרכת הורים להתייעצות