שלום רב,

אני פשוט אחרי אלימות קשה מבן זוג והמישפחה
בחרתי מהבית, וכעת אני גרה לבד.
אין לי תמיכה בכלום אני מנסה להרים את עצמי וקשה לי נורא, אני לא יודעת למי לפנות כבר.
פניתי לרווחה אמרו לי יקח שבועיים ויותר עד שישיגו לי פסיכולוגית אני לא יכולה לממן את עצמי.
כי אני בקושי מפרנסת את עצמי, אני לא מצליחה להתמודד עם הרגש והמחשבות כבר.
אני פשוט הייתי. מעדיפה למות באותו יום שהרביצו לי
נימאס לי עם החוסר הביטחון הזה
אני מנסה כל יום להגיד לעצמי שיעבור שהכל בסדר
אבל אני נשברת, אין לי אף אחד כבר!!!!
זה ריקנות מבפנים ייאוש!! הדבר היחידי שאני מרגישה שהרגו אותי מבפנים, אני עדיין חייה ונושמת אבל אני מרגישה מתה כבר.
אני לא יכולה לצאת לעשות דברים שאהבתי אז
אני מנסה להעסיק את עצמי אבל אני לא מצליחה כבר עם הזמן אני מרגישה שהזמן הולך ואוזל עד שאגיע למצב שזהו אני לא יכולה להתמודד עם זה יותר.
הכאב מבפנים מקשה עליי נורא.
אני מנסה להתרחק מאנשים שפגעו בי, אבל כשמופיעים מולי אני לא יכולה להגיד להתרחק ממני
כי מרגיש לי שאלו האנשים שפגעו בי הם מה שנשארו לי בחיים.
כשאני מתחילה להישבר מולם הם מסתכלים עליי כעוד אחת מפגרת ילדה קטנה.
אני חייבת עזרה אחרת אני לא יכולה להמשיך ככה
אני שבורה כבר