אני היחידי במשפחתי שבקשר עם אבי לאחר ניתוק קשר מוחלט של 6 שנים (כבר 4 שנים בקשר בערך). אבי היה דמות מאוד קשה בבית. הייתה אלימות כלפי אימי וגם כלפיי לעיתים. אמא שלי היא הנפגעת הגדולה בסיפור אך גם אחותי גדלה לזה , אחי ואני. אני כזה שמצליח למצוא מקום לדף חדש ולא לשמור טינה ולכן חזרתי איתו לקשר בתקווה שזה יעשה לו טוב (אולי גם לי..אבל הייתי במקום שלם ללא צורך..זה בהחלט היה בעיקר בשבילו). בכל אופן, אנחנו נפגשים ושומרים על קשר טוב יחסית והוא באמת במקום טוב יותר מפעם אך עדיין יש הכחשות לדברים ודפוסים שאני מקווה בשבילו שילכו וייעלמו עם הזמן.
עכשיו אני מגיע לעיקר הנושא. בשעה טובה ובשמחה ענקית התארסתי ואני הולך להתחתן בעוד חודשיים וקצת. העניין הוא שגם אמא שלי וגם אחותי לא יצליחו להנות ולהיות בנחת בחתונה ואף גרוע מזה ..זה עלול להיות טריגר נפשי לאמא שלי.
רק עצם המחשבה על האופציה הזאת גרמו לאמי ולאחותי קושי גדול והמון סטרס.
במקביל אספר שעל אבא שלי עוברת תקופה לא טובה בכלל הן בתחום העבודה והן עם משפחתו (הכל אצלו במשפחה פשוט לא טוב) ..יש לו בת זוג שגם שם הדברים לא נוצצים. בגדול הוא במצב רגיש יחסית..
העניין הוא שאני היחידי שנותן לו אור ועוגן בחיים כרגע. וקיבלתי החלטה שעם כל הקושי שבדבר חשוב לי שאמא שלי ושאחותי יהנו וישמחו ביום חתונתי ושזה לא נכון שאבא שלי יהיה מוזמן לאירוע.
הקושי שלי ופה אני מבקש ממך עזרה.. אני חושש מהרגע שאספר לו וכמה שזה יהיה לו קשה. איך אני אומר לו דבר כזה בצורה הכי מיטבית ורגישה שיש מבלי ליצור לו תחושה של מסכן או קורבו סיטואציה ואיך אני אדע להיות חזק מפני מניפולציה רגשית כזו או אחרת (כי הוא טוב בזה) אבל גם אם זו לא תהיה מניפולציה ..הוא עדיין בנאדם עם נפש וזו אכן בשורה קשה לקבל.. הייתי רוצה שתעזרי לי למצוא נוסח כשלהו כדי שאוכל לדייק את עצמי ולעשות את זה כמה שפחות כואב.
תודה רבה.