האם למטפלת יש בעיה / הגבלה חוקית להמשיך לתת טיפול נפשי למטופלת הסובלת מהפרעת אכילה שמסרבת לשלב טיפול דיאטני במקביל?
אני שואלת כי אני סובלת מבולימיה על בסיס יומי והמטפלת שלי דחפה אותי לשלב טיפול דיאטני במקביל. בהשפעתה התחלתי טיפול לפני חודשיים ואני לא רוצה להמשיך. מרגישה שהגעתי לזה רק בהשפעתה ואין לי שום מוטיבציה ורצון לזה. והחוסר רצון רק מתעצם מפעם לפעם ומכעיס אותי שאני צריכה ללכת בכוח ועוד לשלם על משהו שמבחינתי אין לי טובת הנאה ממנו.
אני שיתפתי אותה לא פעם ב"חויות" שלי מהטיפול הדיאטני אבל היא לא מניחה לי וזה עוד יותר גורם לי לכעס ולתחושה שאני הולכת בכח ואני כבר לא כנה עם הדיאטנית בהתחלה עוד הייתי כנה עכשיו כבר לא . אני מרגישה שהדחיפה של המטפלת והלחץ של הדיאטנית רק יוצרים אצלי התנגדות חזקה יותר. אני לא רוצה את זה
שלום לך.
הבעיה האתית מתחילה בנקודה בה המטפלת חשה שהטיפול שהיא מציעה לך הוא בעל פוטנציאל נזק/מניעת התקדמות. במידה וכך היא מעריכה את קיום הטיפול ללא ליווי דיאטני, המשכו הוא אכן בעייתי, אך זה לא בהכרח המצב. בהתאם, נדמה לי שלא כדאי להתמודד עם הקושי איתו את ואתן מתמודדות דרך הנתיב ה"חוקי" אלא לשתף את המטפלת בהתנגדות שמתעוררת ובחוויה הרגשית שנלווית לה, ולאט לאט להבין יחד מה בדיוק קורה. במקרים רבים הבנה מסוג זה יכולה לסייע הן בהעמקת ההתבוננות העצמית והן בחידוד של הצרכים הטיפוליים.
ליטל
.jpg)
