אני הולך לטיפול כבר כשלוש שנים. סובל מדיכאון, חוסר תפקוד, זעם, הרס עצמי, תלות וקשיים בזוגיות. במהלך הטיפול המטפל הציעה לשלב טיפול זוגי. הטיפול נערך במתכונת אישית וזוגית כך שגם אני וגם בת זוגי הולכים לטיפול פרטני אצלו ומידי פעם כשעולה הצורך גם למפגשים זוגיים. הזוגיות אכן השתפרה אך המצב הפרטי שלי לא (מה שגם מאיים על המשך הזוגיות). אני מלא כעס על המטפל על מגוון נושאים. בין היתר על כך שהציע לטפל בשנינו ועשה זאת בצורה ובתזמון שלא יכלתי לראות את ההשלכות כלפי עצמי ועל הטיפול שלי. ניסיתי להעלות את טענותי מספר רב של פעמים אך אינני מצליח לקבל תשובות. אני לא יודע איך להתייחס לטיפול, עלי לנתק את עצמי המצרכים שלי מהמטפל? מהציפיות שלי מהטיפול? אולי עלי לעזוב את הטיפול ולצאת לדרך עצמאית? אשמח לעצה איך עלי לחשוב על העניין ומה עלי לשקול.
תודה
שלום לך.
טיפול בשני בני זוג באופן פרטני, ובנוסף גם באופן זוגי, הוא בחירה מקצועית לא שגורה, אשר אינה תואמת את הסטנדרטים האתיים והמקצועיים המקובלים. עם ובלי קשר לכך, קשה מאוד להתקדם בתהליך טיפולי כאשר קיימות רמות גבוהות של כעס וחוסר אמון אשר אינן מדוברות. לכן, אני חושבת שהדבר המרכזי שיש לעשות הוא להעלות את התחושות והספקות מול המטפל ולבדוק האם מצליח להיווצר דיאלוג בעל ערך ומקדם. במידה ולא נוצר דיאלוג מסוג זה, ובמידה ויש לך ספקות לגבי תרומת הטיפול להתקדמותך, כדאי לשקול ברצינות סיום ומעבר לטיפול אחר.
ליטל