היי,
אני בת 32, מאובחנת עם הפרעות קשב (ומטופלת עם אטנט) כבר כ 3 שנים.
לאחרונה היו הרבה מאוד שינויי סביבה ושינויים בכללי בחיים שלי, מה שגרם לי קצת ״ללכת לאיבוד״.
התחלתי לחקור ולחפש לגבי ההרגשות שלי וכו׳ כדי לנסות להבין ולטפל בהם.
בזמן החקר נתקלתי במחקרים וכתבות לגבי אוטיזם אצל נשים, סימפטומים ולמה הוא בד״כ לא מתגלה (לעומת בנים/גברים).
ראיתי ש 90% מהסימפטומים חופפים להתנהגות שלי, לרגשות שלי וכו׳...
עשיתי 5 מבחנים שונים (אונליין) כל מבחן נעשה בין 2-3 פעמים באתרים שונים -
AQ- ממוצע ציונים 35
TAS-20 - ממוצע ציונים 70
EQ- ממוצע ציונים 40
CAT-Q- ממוצע ציונים 145
RAADS-R - ממוצע ציונים 180
לפי כל התוצאות + הסימפטומים החופפים נראה שאני כן על הספקטרום, ובהתחלה זה אפילו מאוד מאוד הקל עליי כי היה נראה לי שסוף סוף הבנתי מה לא בסדר איתי ולמה אני איך שאני כל החיים.
אבל השאלה היא כמה ולידי איבחון עצמי? יכול להיות שאני סתם ממציאה לעצמי? האם איבחון עצמי הוא באמת אמין? או רק אבחון ע״י מישהו חיצוני יכול לאשר את זה?
נ.ב.- אני לא צריכה ״אבחון רישמי״ כדי לקבל הטבות כלשהן מהמדינה וכו׳. אין לי צורך בעזרה מהבחינה הזאת.
אני פשוט רוצה להבין האם זאת באמת הבעיה שלי או שאני צריכה להמשיך לחפור ולחפש ״בעיות״ אחרות שיכולות להיות עם אותם סימפטומים.
בסופו של יום אני מחפשת איך לעזור לעצמי, ובשביל זה אני צריכה להבין מה לא בסדר איתי, ואם אבחון עצמי הוא תקף ואמיתי כמו אבחון רישמי (במקרה הספציפי הזה לגבי אוטיזם) אז אני אוכל להמשיך לעבוד עם ועל עצמי לפי גישות שמתאימות לאנשים על הספקטרום ולא אצטרך להמשיך לדפוק את הראש בקיר עם גישות שמתאימות ועובדות לאנשים נוירוטיפיקלים.
אם לא אז אמשיך בחקר.
מאחלת יום מדהים!
נינה.
שלום נינה.
איני יודעת להשיב לגבי מידת הולידיות של האבחונים העצמיים, אך נשמע מדברייך שמה שמעסיק אותך הוא הכרה והבנה של עצמך, והשאלה כיצד לסייע לעצמך בהיבטים בהם את מרגישה קושי, ולא האבחון הפורמלי. לכן, אני חושבת שכדאי להתמקד לאו דווקא באבחון ה"יבש" אלא לפנות לטיפול שיציע מרחב להתבוננות עצמית ולהנעת תנועה נפשית. טיפול פסיכודינמי עשוי להתאים, כאשר מטפל.ת מקצועי.ת ידע לכוון אוך לטכניקות טיפול חלופיות במידה ומתוך החשיבה המשותפת על הנושאים שמעסיקים אותך יעלה כי לא זו השיטה היעילה ביותר עבורך.
ליטל