שלום אנה.

לידה, וחופשת לידה, הן חוויות מטלטלות ביותר שבמקרים רבים מפגישות את הנפש לא רק עם אהבה והנאה מההורות אלא גם (ולעתים בעיקר) עם מצוקה, אבל על החיים הקודמים וקושי הנגרם סביב הטיפול האינטנסיבי בתינוק והיבטים נפשיים שונים המתעוררים בעקבותיו. במובן זה, היה טוב אילו יכולת שלא להאשים ולהלקות את עצמך. את חווה מה שחוות נשים רבות לאחר לידה.

יחד עם זאת, המצוקה שאת מתארת היא רבה וממושכת ולכן חשוב מאוד שתפני לקבלת סיוע מקצועי. הטיפול במצבים מהסוג שתיארת לאו דווקא מצריכים טיפול תרופתי, לפעמים טיפול פסיכולוגי מביא לשינוי מספק, אבל חשוב שאיש מקצוע יראה אותך ויעריך את מצבך. לכן, מציעה לפנות בהקדם האפשרי הן לטיפול פסיכולוגי והן לרופא המשפחה/פסיכיאטר שיוכל להמליץ לגבי הצורך בטיפול תרופתי. בינתיים, חשוב מאוד שתקבלי עזרה- בקשי מבן זוגך, חברות, בני משפחה וכל מי שיכול להיות איתך לבוא למספר שעות ביום כדי לתת לך זמן לנוח, לצבור כוחות ולהיות בחברתו של אדם בוגר.

אם תקבלי עזרה, תמיכה וטיפול מתאים, ותנסי שלא לכעוס על עצמך אלא לקבל בהבנה את הקושי, סביר להניח שיתאפשר שינוי משמעותי ואיתו הקלה.

ליטל