שלום אפרת

ראשית, אני מתארת לעצמי שמדובר בהתמודדות לא פשוטה ואולי גם מעוררת חרדה עבורך ועבורך בעלך, ולכן בשלב ראשון אני מציעה לקחת לכם עצמכם רגע כדי לעכל ולחשוב על המשמעויות והאלטרנטיבות שעומדות בפניכם. אם אתם עצמכם לא תגיעו לשיח איתם מוצפים בחששות ובחוסר אונים, גם הם יוכלו להתמודד ללא חרדה יתרה. 

מאחר ומדובר בילדים בוגרים, אני חושבת שצריך לומר את הדברים באופן גלוי ופשוט, להזמין את הילדים לשאול שאלות אם יש להם, ולאפשר שיח פתוח. אם לפיטורין יש משמעות מיידית עבור הילדים (למשל, הפסקת תמיכה כלכלית שאתם נותנים) אמרו זאת ישירות. מעבר לכך, מציעה להגיע לשיח מעמדה מפוכחת ומעשית אך גם כנה: מאחר ואו ילדים בוגרים ועצמאיים, אין מניעה מכך שידעו שאתם גם חרדים לאור השינוי, אך חשוב גם שיראו שאינכם מתמוטטים אלא מחפשים פתרונות באופן אקטיבי. 

ליטל