היי ליטל,
אני בת 35 ואני מרגישה שאני ממש לא סגורה על עצמי מבחינה מינית. מגיל ההתבגרות היה לי את החשש שאני לסבית, אבל כל החיים הייתי עם בנים וזה היה בסדר. לפני 6 שנים סיימתי מערכת יחסים ארוכה מאד עם מישהו שבמהלכה, גם היו חוויות טראומטיות עם גברים (הייתי ב-2 סיטואציות מיניות קשות שקרו בפסטיבל שהייתי בו בלעדיו, לא מאופסת ועל הרבה סמים שצרכתי, לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה אונס, אבל זה לא היה בהסכמה או מודעות וקפאתי). זה כלל הרבה אשמה כי לא סיפרתי לבן הזוג והרגשתי כאילו בגדתי בו אבל גם כאילו עברתי משהו נורא. אחרי שנפרדנו, המשכתי להיות עם בנים אבל רוב הסיטואציות היו לא טובות, הרגשתי שאני לא ממש רוצה ופשוט זרמתי. בשלב מסוים, החלטתי "לעבור צד", אפילו הייתה לי מערכת יחסים של כמה חודשים עם אישה, הייתה משיכה והיה מרגש, אבל לא יצאתי מהארון וכדומה. עכשיו אני מסתובבת בעולם ואני מרגישה שאני לא יודעת מי אני. אני לא משדרת נשיות ולא מתלבשת בצורה נשית ומקבלת המון הערות על הנטייה המינית שלי. זה מביך אותי וזה מבלבל אותי וגם מכעיס. אני כל הזמן מתעסקת בזה, מי אני ומה ההגדרה שלי. אני כן נמשכת לגברים אבל יותר לנשים, ואני מתביישת בעצמי ולא מקבלת את עצמי ומנסה להסתתר ומרגישה כאילו כולם רואים משהו שאני מתאמצת להסתיר. מצד שני, אני לא פוסלת שאהיה עם גברים, אבל גם משהו בי שונא אותם ונוטר להם טינה, איבר המין שלהם ואקט של חדירה נראה לי אלים ואגרסיבי ולא בא לי לעבור את זה אבל אני כן זוכרת שזה היה כיף בעבר (הרבה שנים כואב לי בחדירה בלי קשר, עוד לפני המקרים שעברתי). אני ממש מבולבלת ואני רוצה אהבה, אבל מרגישה ממש מתוסבכת ודפוקה, אני לא יודעת מה לחפש ואני לא ממש יוצאת לדייטים ואין לי מושג איך זה יקרה, אבל גם נמאס לי להיות לבד. אני בטיפול כבר כמה שנים, גם שם זה נראה מאד מסובך וזז מאד לאט.