שלום,
אני נמצאת מספר שנים באקדמיה ובמהלך השנים שמתי לב שמישהי שלמדה איתי אבל לא היינו קרובות, השתנתה מבחינה חיצונית מקצה לקצה.
משיער ארוך, מבריק ויפה פתאום השיער קצר, לא מסתדר שזה לא היה אופייני לה בכלל.
נראה שהיא מוזנחת ולא מטפלת בעצמה כמו במצב השיניים והנראות הכללית שנראית די מוזנחת.
הפער הזה בין מי שהיא הייתה לפני מספר שנים להיום פשוט לא הגיוני.
אנשים שיפגשו בה היום יתרחקו ממנה ולא יצרו איתה קשרים משמעותיים ובטח שלא יאמינו שאי פעם נראתה הרבה יותר טוב.
אני רק צופה מהצד אבל כואבת את מה שקורה שם.
האם הדבר מעיד על משהו נפשי שעובר עליה?
איך אפשר לעזור לה?
תודה.
שלום דנה.
המצב הפיסי אכן יכול לשקף מצוקה או כאב נפשי ולכן, הדרך לסייע היא דרך הבעת עניין בחוויה הפנימית ולא במראה החיצוני. במידה והקשר ביניכן קרוב דיו לכך את יכולה להביע עניין ישירות ובמידה ולא, להתקרב בהדרגה עד שניתן יהיה להעלות בעדינות את תחושת הדאגה למצבה.
לצד כל אמור, שימי לב שהאופן בו את רואה את השינוי החיצוני וההנחה כי אנשים לא יצרו איתה קשר בגללו אינה אמת מוחלטת אלא האופן בו את תופסת את הדברים- לא כל ירידה בהשקעה במראה החיצוני נובעת מהידרדרות במצב הנפשי, ואנשים לא בהכרח מתרחקים ממי שמזניח את עצמו.
ליטל