שלום
הבנתי ש-ocd נגרם גם גנטי וגם גורמים סביבתים.
חלק מהגורמים הסביבתים שמעתי שזה כתוצאה מטקסיות של ההורים. זאת אומרת אם למשל האבא עושה טקסים בעצמו אז הילד יכול להדבק בזה ,ואז יהיה גם לילד ocd. כתוצאה מחיקוי ,או אולי הילד יחווה את העולם כמאיים ,כאשר למשל האבא יבדוק אם הדלת סגורה וכמה וכמה פעמים
האם זה נכון?
כי אם כן אני ממש בחששות , כי יש לי ocd ,למרות שיש כלים של cbt להתמודדות. עדיין יש דברים שאני חששן בהם, כמו אחריות יתר. ולפעמים זה מתבטא בטקסיות של התנהגות או אפילו בשאלות.
ואני" זורם עם עצמי" אך אני חושש מלהתנהג ככה ליד הילד, ומצד שני אי אפשר להיות לחוץ כל היום ולא לעשות טקסים לפעמים ליד הילד .
האם יש לך תובנה חדשה עבורי?
לפי דעתי זה די שטחי להגיד שטקסיות של הורים גורמת לילדים ל-ocd, אבל ככה שמעתי וזה מלחיץ אותי.
אני עד עכשיו ידעתי שמה שגורם זה בעיקר לחץ וחרדה. ותמיד ידעתי שאתן לילד שלי את המרחב והחירות בגבולות הנכונים כמובן ,ולא לתת לילד לחיות חלילה בלחץ.
אשמח לתשובה תודה רבה
שלום קובי.
כפי שאתה מתאר, קשיים רגשיים, כמו גם OCD, נובעים בדרך כלל ממספר גורמים. OCD של ההורה, או נטייה כללית לחרדה, אכן יכולים להילמד דרך חיקוי והפנמה של דפוסי חשיבה והתנהגות, אך קשורים כמובן גם בנטייה המולדת של הילד ובגורמים סביבתיים נוספים. לכן, אני חושבת שכדאי לפעול בשני כיוונים. אחד, להמשיך לטפל בעצמך ובין היתר לדון עם המטפל בניהול ה-OC בסביבה הביתית. שנית, כדאי לתווך לילד את האפשרויות הקיימות- למשל, להגיד לו משהו על זה שאתה דואג יותר מדי, שאולי הגזמת בבהלה שלך וכד', כדי לתת לו תחושה שהטקסים והחרדה אינם "אמת מוחלטת" אלא משהו שאתה מתמודד איתו.
ליטל