שלום,
אני עובדת במקום חדש כ-9 חודשים.
אפשר להגיד שזה בערך מקום ששאפתי להגיע אליו מאז ומתמיד, סוג של הגשמת חלום.
אני מרגישה מהרגע הראשון שראו עליי שהגעתי חסרת ביטחון וביישנית.
עם חלק מהאנשים יצרתי קשרים טובים ועם חלקם פחות.
יש מישהי ספציפית שלא משנה כמה ניסיתי משהו פשוט לא עובד.
אמרתי לה לא מעט פעמים שהיייתי רוצה להעמיק את הקשר איתה, להכיר אותה יותר ולפעמים בחצי צחוק אני זורקת לה שאני אולי מפריעה לה בנוכחות שלי כי איכשהו כשאני נשארת איתה לבד היא פשוט קמה והולכת באמצע שאני מדברת איתה או בדיוק נזכרת שיש לה משהו אחר לעשות.
היא טוענת שהיא לא יודעת על מה אני מדברת ושכמעט אין לנו אינטראקציה.
האם להניח לה ולהבין שזה מקרה אבוד ולהעמיק קשרים במקומות אחרים?
היא דמות מפתח במקום הזה ובעלת יכולת השפעה.
ברור לי שלא נהיה חברות טובות והקשר לא יהיה אף פעם ברמה טובה כמו שיש לכל אחת מאיתנו בנפרד עם אנשים אחרים.
מצד אחד כואב לי כי אני יודעת שהיינו יכולות לעבוד ביחד ולתרום אחת לשנייה, אני במיוחד הייתי שמחה לסיוע ממנה מקצועית אבל גם כשאני שואלת היא לא מסוגלת להסתכל לי בעיניים ורק מתחמקת.
גם כשאני מנסה לשבור את הקרח היא לא זורמת ואולי אני גורמת לעצמי להצטייר בצורה שלילית יותר בעיניה.
אני חוששת שבהמשך הדרך היא זו שלא תיתן לי להמשיך במקום הזה כי יש לה דעה שמשפיעה לא מעט על מה שצריך לקרות.
מה עושים בסיטואציה כזו?
תודה מראש.
שלום שרון.
נשמע מדברייך שאת שמה משקל רב על האינטראקציה ועל משמעות הקשר עם קולגה מסוימת, ויתכן ש"משקל יתר" זה מפריע להתפתחות של אינטראקציה נינוחה וטבעית יותר. יתכן והיא חשה את ה"לחץ" שלך ומגיבה אליו בנסיגה והתגוננות, ובמצב זה כדאי לקחת צעד אחורה, להרפות, ולתת אמון ביכולותייך המקצועיות והבין אישיות אשר יקחו אותך קדימה גם בלעדיה. במקביל, כדאי לנסות ולחזק, בסבלנות ובלי לחץ, אינטראקציות בהן את חשה חיבור טבעי וזורם יותר.
לצד כל האמור, כדאי לנסות ולהבין קצת יותר מה בתוכך מניע את המצב שאת מתארת. כאשר קשר שאינו קשר רגשי עמוק מסתבך או יוצא מפרופורציות, במרבית המקרים זהו איתות על כך שאותו קשר נוגע ברובד נפשי לא מודע. במקרים כאלו, ובפרט כאשר קיים קושי מקיף יותר בתחום החברתי/בין אישי, כדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי כדי לברר יותר לעומק את מקור הקשיים.
ליטל