שלום אני בת 27 ויש לי אח שגדול ממני ב10 שנים.
אני 5 אנשים משפחה שני הורים 2 אחים שגדולים ממני ואני הקטנה.
אחי הגדול אדם מאוד מאיים ומלחיץ כאשר הוא נמצא כולם עושים מה שהוא אומר בדרך שבה הוא רוצה, כאשר ובמידה ומתנגדים לו הוא מתעצבן ונותן תחושה של אשמה באופן תמידי.
בנוסף ואין ספק בזה בכלל יש בו משהו נרקסיסטי והוא עצמו העיד זאת על עצמו.
ההתנהלות איתו באופן כללי מאוד מלחיצה, שיפוטית מצידו ומאוד לא נעימה.
מעבר לכך הוא מאוד סטראוטיפי געזני וביקורתי עד כדי שמפחיד להגיד את הדעה האישית שלנו שמה זה יביא למתקה או דיון מכוון מצידו (גם אם אין לנו עניין בו) על מנת להסביר לנו שאנחנו טועים והכול נעשה בצורה מאוד מתנשאת.
כאשר הוא הולך (הוא מגיע פעם פעמיים בשבוע) יש תחושת הקלה ואנחת רווחה מאוד גדולה.
זה מגיע למצב שכאשר הוא נמצא אני נמצאת בחדרי או יוצאת מהבית או מתחמקת ממנו בכל דרך.
רציתי בבקשה לשאול כיצד להתמוד עם אדם שכזה? נמאס לי מההשפלות שאמי ואחי בעיקר צריכים לסבול ממנו.
הם לא עונים לו ואם כן הוא יביא אותם למצב שהוא יוציא אותם מדעתם הוא כל הזמן חייב להגיד את ההיפך או כל הזמן נובר בדברים שוליים.
מה לעשות? תודה
שלום מור.
נשמע מדברייך שמצאת את דרכך להתמודד, וטוב שאת מגינה על עצמך גם אם שאר המשפחה מוכנה לספוג סוג מסוים של יחס וקשר. עם זאת, כמובן, היית רוצה פתרון כוללני יותר ששיפיע על שאר בני המשפחה והאווירה הביתית. לשם כך, דרוש שיתוף פעולה של כל בני המשפחה ומאחר ולא קל לייצר "חזית" כזאת שתאפשר השמת גבול אפקטיבית לאחיך, אני מציעה לפנות להדרכה משפחתית קצרה בה יציעו לכם טכניקות להתמודדות עם המצב. מציעה לפנות ל"מרכז להעצמה הורית" בגישת חיים עומר, אשר מציעה מענה למשפחותיהם של צעירים-בגירים.
ליטל
