אני רווקה בת 31 וכבר שנים שאני מרגישה אבודה.
מצד אחד מאוד עצמאית, עובדת, לומדת, מבלה עם חברים ומשפחה ומהצד השני מרגישה אומללה, חסרת יכולת להצליח, לא נהנת בשום עבודה שיש לי, בחברה עם הקרובים אליי וחסרת בטחון כשאני עוסקת בדברים שאני נהנת מהם (יצירה, תפירה וכד'). אני מרגישה שהדברים שקרו לי בעבר מונעים ממני להשיג את היעדים שאני שואפת אליהם, להגשים את עצמי ובכלל להרגיש בנוח עם מי שאני (רקע של אלימות). אני בחרדה ופחד תמידי להיכשל ושיבקרו אותי ובגלל זה אני נמנעת ומתבודדת לעיתים קרובות (יותר נוח לי לבד).
אני יודעת שאני צריכה לטפל בעצמי כבר הרבה זמן אבל לא מצליחה להתמקד ולהבין איזה טיפול יעזור לי. מרגישה שטיפול שכולל בו חלקים מעשיים יהיה לי יותר מועיל אבל אני לא באמת יודעת.
שלום זהבה.
נשמע מדברייך שיש פער משמעותי בין תפקודך ויכולותייך לבין חוויתך הרגשית ועל כן, הטיפול שנשמע מתאים לצרכייך הוא טיפול בגישה פיכודינמית- טיפול במתמקד בחוויה הרגשית ובעיבוד העולם הפנימי וחוויות העבר אשר משפיעים על התחושות ביום יום. במרבית המקרים, עיבוד זה משפר את התחושה, מרחיב את חופש הפעולה ומסייע סביב בחירות ופעולות בחיי היום יום.
ליטל
