שלום שני.

נשמע מדברייך שאת חווה את המצב כמבוי סתום: אינך יכולה לעזוב ואין לך דרך לתקן ולשפר, לא מקצועית ולא חברתית. השאלה שעולה היא האם זה אכן במצב בפועל: האם זה אכן מקום עבודה היחיד האפשרי? האם אין ממי לבקש עזרה? האם אין אפשרות תנועה בתוך מקום העבודה, כך שתוכלי לבנות מעגל חברתי טוב יותר, גם אם מצומצם? כלומר, כדאי לנסות ולבדוק האם אכן אין שום אפשרות אחרת במציאות, או שזו חוויתך האישית, שאולי נובעת מגורמים רגשיים ונפשיים. למשל, תחושות של חוסר ביטחון ואמון בכישורים האישיים יכולות לגרום להיאחזות במקום עבודה שאינו מספיק טוב, ותחושות אשמה עשויות למנוע תיקון יעיל של הסתבכויות חברתיות ומקצועיות. 

לאור העובדה שלא תמיד קל, במצבים טעונים, להבחין בין האפשרויות במציאות לבין החוויה הפנימית, כדאי לשקול התייעצות קצרה עם איש מקצוע. ייעוץ מקצועי יוכל לסייע לך בהבחנה, ולבחון איתך מהן האפשרויות הנוספות עומדות בפנייך, והאם ומדוע את מתקשה לייצר כאלו.

ליטל