שלום וברכה,
אני עובדת קרוב ל5 שנים כמנהלת מרכז לנשים בבריאות הנפש,
יש לי מדריכה , עוסי"ת במקצועה,
אישיות מדהימה, חמה ולבבית.
נמצאת עבורי, ועבור הצוות שלנו 24/7.
חשוב לי להדגיש שאנחנו מאוד מכבדות את הגבולות זו של זו בצורה בריאה.
בעקבות שיתופים אישיים שהעליתי מולה, היא הפנתה אותי לטיפול ,ואני מודה לה על כך מאוד, ומעריכה.
היא הדגישה עבורי, שזמן ההדרכה שלנו, הוא שלי, וללא קשר לטיפול אני מוזמנת להעלות מולה, כל מה שמתאים לי,
ישנו סיפור מאוד קשה שחוויתי בעבר, העליתי אותו מול המטפלת, ואני מרגישה צורך חזק להביא אותו גם מולה, אך שוב. יש בי חשש, לצד המחשבה שזה יהיה הדבר הנכון.
חשובים לי מאוד הגבולות, ואני משתדלת לשמור עליהם מאוד.
האם זה נקרא טשטוש גבולות, להיות בטיפול במקום אחד,
ולהעלות משהו שמאוד יושב לי על הלב במיוחד בתקופה זו, ולא קשור ישירות לעבודה?
מעדיפה להתייעץ על כך באנונימיות ,ולא להעלות את הלבטים הללו בטיפול, היות והוא ממש חדש.
תודה, נועה.
שלום נועה.
נשמע מדברייך שאת מנסה ליצר לעצמך, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט האישי, מרחב טוב אשר מאפשר צמיחה והתפתחות. לכן, אני מציעה לסמוך על עצמך ועל תחושתך ולשתף את המדריכה אם את חשה בכך צורך. יחסי הדרכה מגיעים פעמים רבות לספירות יותר אישיות ומעבר לכך, גם אם תגלי שהחשיפה לא היתה רק מהסיבות ה"נכונות"- אין בכך פסול, וסביר שתוכלי ללמוד על עצמך מתוך כך. אפשר גם לשתף את המדריכה בהתלבטות, אבל בכל מקרה ממליצה להקשיב לאינטואיציה ולצורך שמתעורר בך.
ליטל