שלום רב
תודה על הפורום והאפשרות לפניה.
אני בן 52, לא נוטל תרופות קבועות.
ללא תופעות חרדה או נפשיות בעבר.
לא שותה אלכוהול ולא משתמש בסמים.
תמיד בכל השנים אני קשוב לגוף שלי
עד לפני חצי שנה ביצעתי בדיקות -
בדיקות דם, אקו לב, בדיקת מאמץ
(אני רץ למרחקים ארוכים ומתחרה)
והמלצות רפואיות של רופאת המשפחה.
בתקופה האחרונה אני קשוב לגוף אך מתנגד לו
אני מרגיש רע ויש לי תחושה חזקה שמתרחש
מתחולל, מתפתח בי בתוכי מחלה
אני מרגיש שזה באזור החזה העליון
(אני מרגיש שזו מחלה סרטנית )
אני לא ניגש לבדיקות, לא עונה לשיחות מהקופ"ח ולא ניגש לייעוץ .
* מצד אחד אני מוותר ולא ברור לי למה
*מצד שני במידה ויש מחלה חבל על הזמן
*ממבט מהצד יש לי משפחה יקרה ומקסימה
משפחה גדולה ונכדים מתוקים ויקרים
*ואם עצמי נראה שהשלמתי שאולי יש מצב שאני יכול למות בשל החמרה והזנחה
לא יודע להסביר ההתנהגות וההתנהלות שלי
זה חזק ממני. אני בתחושה שאני לא ממש
מחובר לעצמי למציאות כנדרש .
שהרי אני לא מצליח לפעול אחרת.
אולי תוכלו בהתרשמותכם לומר מה קרה לי ?
*תודה רבה על התייחסותכם
בכבוד רב
שלום דביר.
נשמע מדבריך שאתה מתמודד עם מצב נפשי של חרדה. בין אם יש בסיס לתחושתך כי דבר מה אינו כשורה מהבחינה הפיסית, ובין אם זו תחושה חסרת בסיס אשר מבטאת את החרדה (אפשרות שאכן קיימת), אתה סובל וחרד. הן הקושי לפעול ולטפל בנושא הגופני באופן "ענייני", והן החרדה שאתה מתאר עשויים לנבוע ממגוון רחב מאוד של גורמים רגשיים- החל ממה שנקרא בשפה העממית "משבר גיל ה-", ועד התמודדות עם תחושות של חוסר סיפוק ואובדן משמעות. ככל שגורמים אלו פחות נגישים למודעות, כך גדל הסיכוי שהם יביאו עצמם לידי ביטוי דרך סימפטומים של חרדה או קשיי תפקוד. לאור זאת, אני מציעה לפנות בהקדם האפשרי ליעוץ פסיכולוגי בו תוכל להבין טוב יותר את המניעים הלא מודעים להרגשתך והתנהגותך. במקרים רבים, האפשרות "לשים דברים על השולחן" ולעבד אותם מייתרת את הסימפטום ומביאה הן להקלה והן להרחבת החופש לשפר יחסים, איכות חיים והיבטים נפשיים נוספים הקשורים בחוסר סיפוק.
ליטל
