שלום,
כתגובה לתשובה -
היו כמה נסיונות לדבר עם ההורים.
הם לא רואים את הפגיעה שלהם כלפי.
מבחינתם הם היו בסדר גמור .
הדרך שלי להראות להם שהם לא היו בסדר כלל ,היא לנתק קשר.
מה עושים במצב שבו אני מסבירה מאוד ברור איפה הפגיעה, אך הטענה הנגדית היא שבגלל שיש לאחות OCD ,זה סוג של טרפת שגם הובילה לאלימות הפיזית.
כמה וכמה פעמים אמרתי שאין קשר בין הדברים.
כפי שהיא לא העזה לגעת בהם, היא לא הייתה צריכה להרשות לעצמה להיות אלימה כלפי. הסיבה שהיא הרשתה זו לעצמה כמה פעמים, היא בגלל שלא הייתה "הגנה" מהם כלפי .
טרפת זו טרפת והיא לא מבדילה בין אנשים. אם באמת ה-OCD הוביל לאלימות הפיזית היא הייתה צריכה להתבטא על כולם ולא להתנקז רק כלפי.
השאלה היא איך אני מיישבת את חוסר ההבנה והקבלה הזו כלפיהם ?
עד שהם לא יראו שהם לא הגנו מתי שהיו צריכים להגן (גם אם ונגיד הם ימשיכו להאמין שזו טרפת הOCD שהובילה להתפרצות הפיזית) ,הם לעולם לא יראו את הפגיעה שלהם כלפי.
אני לא מסוגלת "להחליק" כאילו מאומה לא ארע. קרה דבר גדול מאוד שיצר פגיעה הגיונית עצומה כלפי. איך נכון להראות שהם שגו ?
תודה שוב
שלום שרון.
נשמע מדברייך שניסית להראות את הפגיעה ואת ה"שגיאה" בדרכים שונות, אך עדיין קיים פער משמעותי ומכאיב בתפיסות שלכם את הסיטואציה והאחריות עליה. לכן, בהנחה שהדברים כבר נאמרו ישירות ובאופן ברור, אני חושבת שהעניין אינו מציאת "דרך להראות" אלא מציאת דרך לשאת את הפער בתפיסות, את הפגיעה ואת הקושי שנוצר לנוכח מצבה של אחותך- מבלי להרוס את קשר. מאחר ואת מתארת כי הנושא אינו מתקדם, יתכן וכדאי לפנות למטפל.ת משפחתי.ת למספר פגישות. במסגרת שיח מקצועי יתכן וייה קל יותר להעביר ולקבל מסרים, ולפגוש גם היבטים מכאיבים וקשים של הסיטואציה.
ליטל