שלום וברכה,
הייתי במשך כשנה וחצי בטיפול משמעותי מאוד אצל מטפלת רגשית .
בתחילת שנה הנוכחית החלטתי להפסיק את הטיפול, מסיבות שונות.
כעת סביב משבר שחוויתי והבהיר לי שאני רוצה וצריכה להמשיך טיפול אני מתלבטת האם לחזור שוב לאותה מטפלת .
הסיבות הטכניות שהובילו לא השתנו ( מרחק נסיעה של שעה מביתי, והוצאה כספית )
אך היתה סיבה נוספת שלגביה אני מתלבטת .
בשל הערכה רבה הרגשות שחוויתי כלפי המטפלת היו בעוצמה גבוהה מאוד שיצרה קןשי שהתלווה לטיפול.
רגשות של קנאה כלפי הצלחת המטפלת בחיים,
אןבססיביות לגבי החיים שלה ,
ובאופן כללי ציפייה רבה לטיפול וניתוח מתמיד של מה שהתרחש בו אחרי.
במהלך הטיפול בהחלט היה מקום לפתוח את הרגשות עם המטפלת , הרגשתי שהיא מאוד קשובה. אך היה לי קשה במיוחד לי לפתוח מולה את הקושי שהתעורר מולה. ( וזה מובן לי )
כרגע השאלה האם לחזןר לטיפול איתה היא מצד הקושי הרגשי שליווה את הטיפול איתה.
אני מקווה ומאמינה שעם מטפלת אחרת העוצמות יהיו אחרות .
ההתלבטות לגבי התחלה מחדש היא מצד העובדה שהקשר העמוק שכבר יש לי עם המטפלת הקודמת יכול להיות משמעותי כדי לעזור לי בהתמודדות עם הקושי הנוכחי.
אשמח לעזרה בהסתכלות מחודשת לגבי העוצמות הרגשיות בתוך הקשר הטיפולי שמהוות קושי נוסף.
האם זה טבעי,
איך אדע אם זה עובר את הגבול? ( אני מרגישה שזה מציף אותי . האם זה גבול? )
האם לעבןר למטפלת חדשה?
תודה!
שלום שחר.
הרגשות המתעוררים מול המטפלת מבטאים בדרך כלל היבטים נפשיים אשר זקוקים למענה ועיבוד ופוגשים את אישיותה ומאפייניה המסויימים של המטפלת. לכן, כל עוד התחושות ניתנות לעיבוד, התבוננות וחשיבה אשר מקדמים את התהליך הטיפולי, ואינן מביאות לקריסה של הטיפול ושל הקשר- אין סיבה שלא להמשיך בגללן קשר טיפולי טוב. כמו כן, כדאי לזכור שמאחר והתחושות הן בעיקר ביטוי לתוכן נפשי, וללחץ שהנפש מפעילה כדי להציף ולעבד תוכן זה, העובדה שהרגשת אותן מול המטפלת בעבר אין משמעה שתחווי אותן שוב, ולהיפך- יתכן ותחווי תחושות דומות מול מטפלת חדשה. בכל מקרה, בין אם תחווי תחושות אלו ובין אם לא, לב העניין אינו מה תרגישי, אלא האפשרות לעבד את מה שתרגישי.
לכן, אני חוששת שהשאלה שאת מעלה היא מסוג השאלות אשר אין עליהן תשובה נכונה, אלא בדיעבד. בהתאם, מציעה דווקא להקדיש פחות מחשבה וניתוח לנושא, ולהקשיב לליבך ולתחושת הבטן שלך.
ליטל