בת 50. עובדת כבר 30 שנה בלי הפסקות (למעט חופשות לידה מינימליות), פיתחתי קריירה תובענית ומתגמלת. לצערי אני המפרנסת העיקרית. בן זוגי עצמאי - יש חודשים טובים יותר וטובים פחות, הלוואי והיה חרוץ יותר. בשנה האחרונה מרגישה שמיציתי וזקוקה לחופשה בלי סטופר. מפנטזת על פרישה, להוריד הילוך, לנוח ולקיים שגרה חדשה ונינוחה. בן זוגי טוען בלהט שאין מצב, כי כמובן לא ניתן ל"סמוך" על העסק שלו (תכלס, הוא אף פעם לא לוקח אחריות על שום דבר), ושאם בא לי שינוי אז קודם למצוא עבודה חדשה מתגמלת לפחות כמו הנוכחית. אין לי אנרגיות להיכנס לתהליך כזה, וזו גם תקופה לא מדהימה בשוק העבודה ויש את אלמנט הגיל וכו'. אני מרגישה שאני נובלת, חסרת סבלנות ועצובה. מנסה למצוא פתרון מחוץ לקופסא, ערוץ אחר לייצור הכנסה מספקת ו/או לחדש את האנרגיות שלי. אשמח לכל תובנה, עידוד ועצה
תודה,
מיה
שלום מיה.
כתבת תחת הכותרת של שחרור מעול הפרנסה אך בין השורות, את מתייחסת גם להיבטים נוספים אשר מעמיסים ומקשים עלייך, ביניהם התחום הזוגי ואולי גם חיפוש רחב יותר אחר גורמים מרגשים ומרעננים בחייך. לאור זאת, מציעה כצעד ראשון לנסות לבדוק בינך לבין עצמך היכן נמצא מוקד הקושי. בין אם תצליחי "לזקק" אותו ובין אם לא, ניתן לפנות לייעוץ מקצועי שיסייע לך. אם את מאמינה שהמוקד הוא בתחום התעסוקתי, כדאי לפנות לפסיכולוג תעסוקתי אשר יסייע לך לפתוח כיווני חשיבה נוספים, ולבחון כיצד נוגעים להיבטים נוספים בחייך. אם נדמה לך שהמוקד הוא לאו דווקא תחום התעסוקתי, כדאי לפנות לפסיכותרפיה "רגילה" שתסייע לך בבירור ועיבוד התחושות, ובמציאת נתיבים שיסייעו.
ליטל
.jpg)
